נ.מ- לואי
״הארי סטיילס! למה אתה לא בחדר שלי?! ומי זה הילד הזה?!״
בחור מפחיד נכנס לחדר, ואני בהיתי בו בפחד. הוא היה מפחיד. הוא הסתכל עליי במבט רצחני, ואז על הארי וגרם לרעד בגופי.
ולמה הוא התכוון ב״למה אתה לא בחדר שלי?״ מה יש להארי לעשות בחדר שלו? הרי ברור שהוא לא שוכב עם בחור בן 40.
רגע אחד.... הוא שוכב עם בחור בן 40?!
״רובין, אני לא יכול עכשיו, אני באמצע משהו.״ הארי אמר והוא נראה מפוחד.
״אם אתה לא רוצה שאני אשבור עליך את המיטה כדאי לך להתייצב בחדר שלי בעוד חמש דקות!״ הגבר המבוגר צעק ויצא מהחדר, טורק את הדלת אחריו.
״הארי?״ שאלתי והוא היה נראה כאילו בכל רגע יאבד את ההכרה.
״לואי, אתה צריך ללכת.״ הוא לחש לי ולא הסתכל עליי בכלל
״רוצה לבוא אליי?״
״אני לא יכול.״ קולו רעד, וניסיתי לחבק אותו אבל הוא דחף אותי ממנו, ולא נתן לי להתקרב אליו.
״נפגש מחר בסדר?״ אמרתי והוא הנהן. התלבשתי מהר, נופפתי להארי לשלום, ויצאתי מהחדר.
אחרי שיצאתי מהבית, התכוונתי לתפוס אוטובוס לבית שלי, או לבקש שאמא שלי תאסוף אותי אבל... הרגשתי רע, והרגשתי שהבחור הזה שאמר להארי ללכת לחדר שלו... הוא... הוא לא בן אדם טוב...
הסתובבתי סביב הבית מנסה לחשוב מה לעשות, כשפתאום ראיתי חלון פתוח, והארי שוכב עירום בפנים.
מה פאקינג קורה כאן?!
