נ.מ- לואי
״יש לי רגשות כלפיך.״
״היי, וואו בוא נעצור את זה כאן.״ צחקתי מנסה להיות ציני, והתרחקתי מהארי.
״לואי? מה יש לך?״
״אני... אני לא יכול לצאת איתך.״ לחשתי והוא נראה מבולבל.
״לא ביקשתי ממך לצאת איתי.״
״אני לא יודע... הארי... אולי עדיף שנשכח ממה שקרה.״
״אני לא רוצה לשכוח מזה.״
״בבקשה, מעולם לא יצאתי עם גבר, אני לא מבין בזה.״
״אתה סתם נלחץ.״ למה הוא לא נלחץ?!
״הארי, פשוט-״
לא הספקתי לסיים את המשפט וכבר שפתיו היו על שלי.
הרגשתי את הדמעות חונקות אותי, אבל זרמתי עם הנשיקה. למען האמת... זו הייתה נשיקה כל כך טובה.
שפתינו כל כך התאימו אחת לשנייה, הו השלימו אחת את השנייה. זה היה דבר מדהים.
הדמעות התחילו לרדת מעיניי ואין לי מושג למה.
כנראה שהארי שם לב כי הוא ניתק שפתינו.
״א- אני מצטער.״ הוא לחש ומיד חיבק אותי.
אני לא יודע למה אבל הרגשתי בנוח פשוט לבכות. ידיו עטפו אותי ואני תופס בחולצה שלו ובוכה. בכיתי כל כך הרבה, כי הייתי חייב להשחרר את הלחץ שהיה עליי. יכול להיות שיש לי רגשית כלפיו, אבל אתמול עשינו ביחד... דברים... והיום הוא אומר שיש לו רגשות כלפיי. מעולם לא יצאתי עם גבר, זה מפחיד אותי.
״לואי, אני מצטער, אנחנו לא צריכים לצאת אם אתה לא רוצה, רק הייתי צריך להגיד לך את מה שאני מרגיש. בסדר?״ הנהנתי ומשכתי באף שלי מנסה להרגיע את עצמי.
״אבל אני רוצה לצאת איתך.״
