״לעזאזל לואי, אתה יודע לעשות את זה טוב.״ התנשפתי ונשכבתי ליד לואי שנראה גמור.
״הארי, למה אנחנו עושים את זה?״
״את מה?״
״למה אנחנו שוכבים?״
״אנחנו בני אדם ויש לנו-״
״לא, אני רציני.״ מה זאת אומרת שהוא רציני? מה הוא רוצה ממני?
״למה אנחנו שוכבים, ואחר כך אתה אומר שאתה אוהב אותי, ואז אני סוטר לך? למה אנחנו עושים את זה?״ לא ידעתי מה לענות, אז שינינו שכבנו שם בשקט.
״אני מצטער...״ אמרתי לבסוף ולואי חייך אליי.
״גם אני מצטער.״ הוא אמר והנהנתי.
הסתכלנן אחד על השני במשך דקות ארוכות, ואלה היו הדקות הכי טובות בחיים שלי. אני הסתכלתי לו בעיניים, והוא הסתכל אל עיניי. העברתי את ידי בשיערו הרך וקירבתי אותו אליי בזמן שאני מדביק נשיקות קטנות על ראשו.
״לואי, יש לי שאלה.״ אמרתי כשהבנתי שאני חייב לעשות את זה.
לא היה לי אומץ עד עכשיו, אבל עכשיו אני אצליח.
״כן?״
״חשבתי אולי אתה-״
״הארי סטיילס למה אתה לא בחדר שלי?! ומי זה הילד הזה?!״
