"אני לא אוכל להגיע לכאן מחר." הודיע רייבן בעודם שוכבים על הדשא הקריר בגן שלהם. עבר שבוע מאז שהוא ביקר בארמונו של ג׳אק.
"למה לא?"
"מחר עורכים בארמון את נשף תחילת החורף. אני מחויב להיות שם."
"מה זה נשף?"
"כמו מסיבת הריקודים שהיינו בה אבל מלכותית והרבה פחות כיפית. עם אנשים מכובדים שבאים מכל הממלכות השכנות."
ג׳אק השפיל את מבטו והצמיד את רייבן אליו, "הנסיכה סופיה תהיה שם?" הוא שאל.
רייבן הנהן, "נשף תחילת החורף ונשף תחילת הקיץ הם הזמנים היחידים בהם אני וסופיה נפגשים. עד שנתחתן כמובן ואז היא תעבור לגור בארמון שלי."
"אז גם אני אבוא." קבע ג׳אק.
רייבן התרחק ממנו מעט כדי להביט בו, "למה שתרצה לעשות את זה לעצמך?"
ג׳אק משך בכתפיו, "אני רוצה לראות בשביל מי אתה עוזב אותי."
רייבן דחף את כתפו, "אל תהפוך אותי לרשע בסיפור. לא בחרתי את זה."
"וגם, אני אוהב לרקוד."
"זה ריקוד שונה מאוד מזה של הפיות. לימדו אותי את הריקודים האלה במשך כל חיי." אמר רייבן.
"אל תדאג, אני לומד מהר."
"זה באמת חכם שאולם שלם של בני אדם יראו אותך רוקד? הם לא יתחרפנו?"
"הם יהיו בסדר, הם פשוט קצת יהיו מסוחררים לכמה ימים ואז ישכחו מזה. חוץ מזה, אתה הולך לפגוש את הארוסה שלך, אני גם רוצה לגרום לך לקנא קצת."
רייבן גלגל את עיניו, "ואיך תסתיר את הכנפיים? יהיה קשה להכין לך גב מזויף."
"אני אדאג לזה, אתה רק לדאג להביא לי בגד של בני אדם."
רייבן נאנח, "בסדר, אבל אם תופסים אותך, זאת לא אשמתי."
ג׳אק נישק אותו בעדינות, "אל תדאג. אף אחד לא יתפוס אותי."
"באמת, ג׳אק?" שאל ראי, הוא הוריד את משקפיו ושפשף את עיניו בעייפות. "אני יודע שאתה חסר אחריות, ושאתה אוהב לרקוד. אבל להיות חסר אחריות רק כדי ללכת לראות ריקוד חדש ונסיכה שאתה מנסה לגנוב את הארוס שלה, זאת באמת כבר טיפשות טהורה." הוא עמד ליד מיטת המרפאה וצפה בג׳אק.
"פשוט תלמד אותי את הריקוד הזה," התעקש ג׳אק בעודו מסובב את התחבושות סביב גופו, מצמיד את כנפיו לגבו. "אני יודע שאתה יודע ריקודים של בני אדם."
ראי הרכיב את שקפיו בחזרה על עיניו ונאנח, "אתה בכלל מבין מה אתה עושה? מה אם מישהו יגלה שאתה פיה?"
"אף אחד לא יגלה שאני פיה." הוא ניסה להרגיע אותו, אבל הרופא הצעיר לא נרגע. הוא החל להסתובב בחדר הלוך ושוב עד שהתישב על כיסא מול המיטה עליה ישב ג׳אק.
"ראית את ההשפעה של הריקוד שלך על רייבן, מה אתה חושב שיקרה כשאולם שלם של בני אדם יראה אותך רוקד? ומה אם רייבן לא יצליח לעצור את עצמו מלנשק אותך אחרי שתרקוד? יהרגו את שניכם."
"זה לא יקרה," התעקש ג׳אק. "שום דבר לא יקרה לבני האדם. הם ירגישו קצת מבולבלים, אבל שום דבר מעבר לזה. ורייבן חזק יותר משנדמה לך."
"ומה אם מישהו אחר ינסה לנשק אותך?"
"אני אסרב להם יפה."
"אתה מטורף אם אתה חושב שזה רעיון טוב." אמר ראי.
"אני מטורף גם בלי קשר, אבל זה יהיה בסדר. אני אלך לשם בבגדים של בני אדם, אתנהג כמו בן אדם, ארקוד בנשף הזה כמה שעות ואחזור. אף אחד לא יגלה שאני פיה." כנפו קפצה מתוך התחבושת וג׳אק מיהר לנסות להכניס אותה שוב. "וגם אם כן, הם פשוט יגרשו אותי בחזרה לפה, זה לא כאילו אני הולך לפגוע במישהו."
"הם לא ישלחו אותך לפה," אמר ראי וקם. "הם יהרגו אותך."
"איך אתה יודע?"
"אני פשוט יודע."
"אתה לא יכול לתת טיעונים בלי הוכחה."
"אני יודע כי הם בני אדם, זה מה שהם עושים."
"דברת פעם עם בן אדם לפני שדיברת עם רייבן?"
"לא."
"אז אתה לא יודע איך הם."
"אני יודע מספיק."
"אנשים נהנים להמציא סיפורים על אנשים שהם בכלל לא פגשו. אתה יודע איזה סיפורים בני האדם המציאו עלינו? ושום דבר אפילו לא היה קרוב למה שאנחנו באמת. מה אם כל מה ששמענו על בני אדם עד עכשיו הוא בכלל לא נכון? מה אם הכל נאמר רק כדי להרחיק אותנו מהם?"
"אני בספק."
"אתה לא חושב שזה שווה בדיקה?"
"לא."
"פגשת את רייבן, הוא לא כזה בכלל."
"אז היה לך מזל שפגשת את רייבן ולא מישהו אחר. אתה צודק, הוא שונה, אבל זה כי הוא מיוחד, השאר לא יהיו כאלה."
"איך אתה יודע שהוא מיוחד ולא שהם כולם כאלה?"
"אני פשוט יודע."
"שוב אתה אומר שאתה פשוט יודע בלי הוכחות."
"אני לא צריך הוכחות כדי לדעת איך הם."
"אז תסביר לי את דרך החשיבה שלך, מה גורם לך לחשוב שהם יהרגו אותי אם הם יגלו שאני פיה? אני לא מתכוון לפגוע באף אחד בשום צורה, אין שום סיבה שיהרגו אותי."
"כי גם קְלֵאִי לא התכוון לפגוע באף אחד והם לא עצרו את זה לפני שהרגו אותו!"
***
*הולך להתחבא עד הפרק הבא*
YOU ARE READING
סיפורי הפיות של רייבן
Fantasyמאז שהוא זכר את עצמו, סיפרו לרייבן אינספור סיפורי אימה על הדברים הנוראיים שעשו הפיות כשהם עוד גרו בממלכה יחד עם בני האדם. והוא אף פעם לא העז לפקפק כמה אמיתיים הסיפורים הללו, כי למה שישקרו לו? אבל פיה אחד, שובב וחסר אחריות, שלא היה יכול להיות יותר שו...
