"למה הוא התכוון?" שאל רייבן כשהם נכנסו לחדרו של ג׳אק.
"בקשר למה?" שאל ג׳אק.
"כשהוא אמר שהעיטור שלו נראה טוב יותר ארבע שנים קודם."
"הו... העיטור הזה מסמל את הקשר בן בני הזוג, לכל אחד מהפיות יופיעו עליו סימנים שמסמלים את השני." ג׳אק שפשף את עורפו. "לפני ארבע שנים בן הזוג של ראי מת, אז, טוב... העיטור מת איתו."
"אני מבין." אמר רייבן והשפיל את מבטו. "מה קרה לו?"
ג׳אק משך בכתפיו, "ראי אף פעם לא הסכים לספר לי."
הם התיישבו על המיטה של ג׳אק. רייבן קיפל את ברכיו והצמיד אותן לחזהו, מחבק אותן.
"אז, מה אתה חושב עד כה?" שאל ג׳אק.
רייבן חייך, "אני אוהב את זה." הוא השיב.
"מה הכי אהבת?"
רייבן שתק במשך כמה דקות, מנסה למצוא תשובה, אבל לפני שהספיק יצור כחול קפץ עליו לפתע. הוא צעק בהפתעה ונפל על הרצפה. ג׳אק מיהר לתפוס את היצור לפני שהספיק לנשוך אותו, "הי, הי," הוא ניסה להרגיע אותו. "אנחנו לא תוקפים חברים." היצור השמיע סדרה של קולות מבוהלים. "אני יודע שהוא בן אדם, אבל הוא בן אדם שאנחנו אוהבים." הוא הגיש את ידו שלא החזיקה את היצור לרייבן ועזר לו לקום. "סליחה על זה," הוא אמר. "פור לא אוהב בני אדם."
רייבן התישב על מיטתו שוב בהיסוס.
"תראה," ג׳אק קירב את היצור אל רייבן באיטיות, "רייבן הוא חבר."
רייבן הושיט את ידו לכיוון פור בהיסוס וזה מיהר להתחבא מתחת לשרוולו של ג׳אק. "תהיה חברותי." אמר ג׳אק והוציא את היצור. הוא קם מהמיטה וניגש אל השידה הלבנה שעמדה ליד הקיר. הוא פתח את המגרה הראשונה וזרק את מה שהוציא ממנה אל רייבן.
"מה זה?" שאל רייבן והביט בקוביה החומה שהחזיק בידו. היא הייתה קטנה קצת יותר מאגרופו וריחה היה מתוק.
"זה האוכל שלו," השיב ג׳אק. "תחצה את זה לחצי ותניח חצי על כף ידך ותן לו לבוא אליך."
רייבן עשה כפי שאמר. פור הריח את האוכל והתקדם באיטיות אל רייבן. רייבן הניח את ידו על המיטה כדי שתישאר יציבה. פור התקרב אליו באיטיות, מרחרח את ידו בחשדנות, ואז ברגע אחד קפץ על ידו, חטף את האוכל ומיהר להסתתר מתחת לשמיכה.
"חכה," אמר ג׳אק. "תכף הוא יחזור לבקש עוד."
דקה מאוחר יותר, הוא הציץ מתחת לשמיכה והתקרב שוב אל רייבן. הוא התישב על ידו והסתובב עליה, כאילו הוא מחפש עוד.
"תניח את החצי השני על הכתף שלך." אמר ג׳אק. רייבן ציית. היצור קלט את הריח והביט ברייבן בציפיה, הוא השמיע צפצוף וקפץ במקומו, מחכה שרייבן יביא את החצי השני אליו. כשהבין שרייבן לא יביא לו, הוא החל לצעוד באיטיות על ידו עד שהגיע לכתפו. הוא מיהר לחטוף את החצי השני והחל לרדת במורד ידו עד שנעצר. הוא הסתובב וחזר אל כתפו. בהיסוס הוא ניגש אל צווארו והתחכך בו במהירות. ואז מיהר במורד ידו וקפץ מהמיטה, רץ לפינת החדר.
"ככה הוא אומר תודה." הסביר ג׳אק.
"זה היה מדגדג." רייבן גירד את צווארו בעדינות וצחק. ג׳אק הניח את ידו על צווארו והעביר את אגודלו עליו בעדינות, בניסיון להרגיע את הגירוד. רייבן היטה את ראשו עד שידו של ג׳אק נגעה בלחיו. ג׳אק חייך אליו ברוגע ומשך אותו קרוב יותר אליו. הרגשות החזקים שרייבן הרגיש קודם כשרקדו צפו לפתע, שוטפים אותו במהירות. הוא נתן לג׳אק למשוך אותו עד שהיה קרוב מספיק ואז ריסק את שפתיו על אלו של הפיה. ידיו נמתחו מעצמן וחיבקו את צווארו, מצמידות אותם זה לזה. ג׳אק הניח את ידיו על גבו של רייבן וליטף אותו באיטיות. יד אחת של ג׳אק ירדה באיטיות במורד גבו של רייבן עד לגבו התחתון בעוד השניה אחזה בחוזקה בחולצתו.
גניחה מלאת אוויר נפלטה מפיו של רייבן. סומק עז כיסה את פניו והוא מיהר להסתיר אותן. ג׳אק גיחך ומשך אותו בחזרה אליו. הוא הוציא באיטיות את הכנפיים המזויפות מחולצתו, מתעכב מעט כשידיו נגעו בגבו החשוף של רייבן. בן האדם כמעט התפתל בתגובה למגע המהיר. הוא הצמיד את שפתיהם זה לזה שוב, אצבעותיו שיחקו בשיערו של הפיה.
ג׳אק השחיל את ידיו מתחת לחולצתו של רייבן בעודו מנשק אותו, גורם לצמרמורות לעבור בזו אחר זו בכל גופו של רייבן.
זו הייתה הפעם הראשונה בה הייתה להם מיטה מאז שהתחילו להיפגש, הבין לפתע רייבן. הוא דחף את ג׳אק אחורה ונפל עליו. "ג׳אק-" הוא מלמל כשאחיזת הפיה בו התחזקה.
ג׳אק הרחיק אותו מעט והביט אל תוך עיניו, הוא משך את חולצתו מעל ראשו וזרק אותה על הרצפה. גל של קור תקף את רייבן לפתע אבל ג׳אק מיהר לחבק אותו ולחמם אותו.
"כמה רחוק אתה מוכן ללכת?" שאל ג׳אק.
"עשית את זה פעם?" שאל רייבן.
ג׳אק הנהן. "אתה לא?"
רייבן הניד בראשו לשלילה.
"תרצה..." ג׳אק היסס. "תרצה שאני אהיה הראשון שלך?" הוא שאל לבסוף.
רייבן קבר את פניו בחולצתו של ג׳אק לפני שהנהן באיטיות.
ג׳אק הפך אותו על גבו וטיפס מעליו. הוא הצמיד את שפתיהם בנשיקה, מעביר רטט בגבו של רייבן. הוא הוריד את חולצתו וזרק אותה. היא נחתה על זאת של רייבן שהוא הוריד כבר קודם. "איך שאתה רוצה." הוא לחש אל שפתיו ושילב את אצבעותיהם זה בזה.
***
אני? מסיח את דעתכם מזה שאני מרושע לדמויות בעזרת פלאף של דמויות אחרות? פפפ אף פעם לא. אתם מדמיינים.
YOU ARE READING
סיפורי הפיות של רייבן
Fantasiמאז שהוא זכר את עצמו, סיפרו לרייבן אינספור סיפורי אימה על הדברים הנוראיים שעשו הפיות כשהם עוד גרו בממלכה יחד עם בני האדם. והוא אף פעם לא העז לפקפק כמה אמיתיים הסיפורים הללו, כי למה שישקרו לו? אבל פיה אחד, שובב וחסר אחריות, שלא היה יכול להיות יותר שו...
