וואי שמעו שהעליתי את הפרק בחמישי ומתסבר שהוא לא עלה -_-
נזכרתי עכשיו שלא חיכיתי עד שזה יאשר שהוא עלה ויצאתי מהאפליקציה אז כנראה בגלל זה אופסי
תהנו לכם בכל אופן :)
____
"כמה זמן עבר מאז?" תחיה שואלת, היא יושבת מולי על ספסל האבן הירושלמי.
"שלושה ימים." אני ממרר בבכי.
עיניה נכמרות ברחמים. "זה עדיין כואב?"
ידי נשלחת אל בית החזה שלי, אל ליבי הפועם. "כן." אני מרים את מבטי אליה.
"אני מצטערת…" היא ממלמלת. "בחורות סטוציונריות יכולות להיות ממש ביצ'יות." היא מציינת.
"סטוציומה? בישיות?"
"סטוציונריות." היא אומרת ומסתכלת עליי כשאני בוהה בה בלי להבין. "מלשון סטוץ."
"מה זה סטוץ?" אני שואל.
"זה לעשות משהו חד פעמי כזה, כמו הילדה הזו שלך, היה בניכם סטוץ."
הנהון. "והדבר השני?"
"ביצ'יות?" היא מצחקקת. אני מהנהן, היא מגלגלת את עיניה. "ביץ' זה כלבה באנגלית, זה כינוי גנאי כזה למישהי שהיא כלבה."
ראשי נע מעלה ומטה, אני מבין יותר את מה שהיא אמרה עכשיו. גם בתנ"ך משתמשים במילה כלב לגנאי, או אפילו בצורה מכובדת "המשתין בקיר". תחיה מניחה את ידה על כתפי, שוב נפרץ הבכי. אני משתדל להיות בשקט, אחרי הכל אנחנו במרכז העיר. גבר חרדי בכיין יושב ליד נערה ירושלמית חילונית. "אני שונא אותה." שפתי ממלמלות.
"אני מבינה, אבל תרגע, אפילו לא שכבתם רק התחרמנתם."
"שלפחות הייתה אומרת לי." אני מוסיף.
"אתה צריך להכיר את העולם יותר טוב ממה שמחנכים אתכם שם בישיבה."
לרגע זה נשמע לי כמו האשמה, אבל אז אני מבינה שהיא בסך הכל רוצה לעזור לי. להכין אותי לדבר שאני עלול להיתקל בהם בעולם החילוני , שלא אפול כמו עכשיו. ורגע… מי אמר בכלל שאני רוצה לצאת לעולם הזה? מה רע בעולמי? אני יושב בישיבה, מעביר ימים בכתיבה ואוננות ובלשחק את תפקידי כבחור ישיבה, תלמיד חכם, בזמן שראשי נודד. מי אמר שכל זה רע לי, מי אמר שצריך יותר מזה?
אם היו שואלים אותי לפני שבוע, לא הייתה לי בעיה. להישאר בעולם הזה, להמשיך באורח החיים המסתורי שסיגלתי לעצמי. לכפור בסתר ולקרון מול ספרי הגמרא. הכתיבה מילאה אותי, האוננות סיפקה אותי. אבל עכשיו… לאחר שטעמתי כמעט את כל גן עדן במלוא עוצמתו בליל תענוגות אחד, האם אוכל לחזור חזרה לשגרה החונקת והמנותקת? להעביר את ימי מבלי לראות נשים, מבלי ללטף עור חלק של אישה שתגנח באוזני. ויותר מזה, מה ישתיק עכשיו את הקול הקורא, המחפש, המבקש, ידיים חמות ואוהבות של מישהי.
YOU ARE READING
רחוק // 16+ // האנה בי קיי
Romance"היצר לא נועד להישבר אלא להתקיים במסגרת הסכם שלום פנימי." ג'וזף הוא בחור ישיבה, ובעצם השם שלו הוא יוסף חיים. הוא לומד בישיבה חרדית ומתמודד עם הרגשת שונות ובידול מסביבתו הטבעית. הוא עומד בפני קונפליקטים רבים הקשורים בעיקר בזהות מינית והתמודדות עם היצ...
