רחוק // 16+ // האנה בי קיי

פרק 7

סליחה סליחה סליחה
עבר עליי שבוע מטורף
קבלו את התנצלותי בפרק מעניין במיוחד בו יוסף חיים מגלה לא צפוי (לפחות עבורו) על תחיה

~~~

"מה נשמע?" אני משתדל שקולי יהיה יציב.

"בסדר מה איתך?" היא שואלת בקלילות, אני מרגיש את ניחוחותה דרך הקו. תחיה בולעת רוק ושולחת לי מבט שואל ואני עונה לה בתנועות שפתיים בלבד: ס א מ ר.

אני חוזר לטלפון. "מדהים."אני מחייך לעצמי.

"תקשיב הייתי אצל ההורים עכשיו, אני קצת לבושה מוזר אבל אני בבני ברק ותהיתי אם אתה בסביבה-"

"אני כרגע בירושלים." אני אומר באדישות ושולח מבט תמוה לתחיה שמתחילה לפלוט מפיה גניחות רמות. אני לוחש לה: ששש, לא מבין מה היא עושה. אבל היא רק ממשיכה בקולות.

"אתה עסוק אני שומעת." סאמר ממלמלת מעבר לקו.

אני נאנח. "כן."

"טוב נדבר." הקול שלה נעשה נטול אנרגיה, כאילו מצב הרוח שלה ירד.

"כן להתראות." אני אומר ומנתק. אני מניח את הטלפון על השולחן, תחיה מפסיקה לגנוח סוף סוף, אלקה מצחקקת. "מה את חושבת שאת עושה?" אני שואל אותה.

היא מעיפה שיער בלונדיני מלוכלך אל מאחורי כתפה. "גורמת לה לחשוב שאתה עסוק."

"מי זו?" אלקה מביטה בנו כשעל פניה חיוך משועשע.

"מישהי שעשיתי איתה כמה דברים, ולא ידעתי שזה חד פעמי." אני מסביר, תחיה חוזרת למחברת שלי.

"ועכשיו היא שוב רוצה?" אלקה מבינה. "כן זה תמיד ככה, כנראה היית טוב. יש לך ניסיון יחסית ליוצא."

אני בולע את רוקי. "היא הייתה הבחורה הראשונה שנישקתי."

"מי הייתה הראשונה שנגעת בה?" אלקה מתעניינת.

"תחיה, ככה בידיים כזה." אני מדגים עם שתי דיי העברת משהו תוך נגיעה קלה עם האצבעות. זה היה כשהבאתי לתחיה כסף לקנות לי את הקרם ההוא.

"וזה היה לפני הרבה זמן?"

"פחות מחודש." אני משער.

"אז אתה ממש רק מתחיל לצאת." אלקה משלבת את ידייה ובוחנת את פניי.

"מעשית כן. מנטלית אני רחוק משם כבר כמה שנים. הייתה תקופה שחשבתי שאני מאמין, אבל זה היה כי כולם סביבי האמינו, וכי חינכו אותי לזה-"

"זה בסדר אל תצטדק." אלקה אומרת. "איך אתה מרגיש עם כל ה"חטאים" החדשים?"

"שבת אני מחלל בסתר כבר זמן מה והלוואי והייתי יכול לעשות את זה בפומבי. לגעת בבחורות זה הדבר הכי מדהים בעולם, זה כמו לגעת בעצמך אבל כמה רמות מעל." אני אומר ומרגיש איך חיוך נמרח על פני בלי שליטה.