ניתאי ישב מאחור על המיטה שלי,קרא ספר מעשיות באנגלית מתוך מטרה לשפר את האנגלית שלו שלא היתה פחות ממושלמת.
אני החלפתי את בגדי בפעם השלישית, זוהר הזמין אותי לערב יום הולדת שהוא חוגג לעצמו עם החברים הקרובים שלו.
בהתחלה סרבתי,אני אוהבת חגיגות ומסיבות. והפעם פשוט חשבתי שעדיף לא להיכנס ולהתערבב לחבורה של אחותי
וחבר שלה. אבל זה קרה שזוהר התעקש,ובמקביל איתי ושקד עדין היו בחופשה החלומית שלהם, שבה קוויתי ששקד תוריד
את המגננות ותחשוף יותר את הצד הנפשי והפיזי שלה.
סמכתי על איתי, ואהבתי את הקשר בניהם. ראיתי את האור בעיניה של שקד מאז שקשר החברות קיבל תוספת של זוגיות, והרגשתי את האושר שלהם, שמחתי בו, במיוחד אחרי כל החרא ששקד עברה,הגיע ומגיע לה להיות אושרת ושמחה. ובמקום מסויים, ולמרות ההבדלים הגדולים בסיפור קוויתי שאולי הלב
שלי יפתח אל זוהר, ואני ארגיש את עצמי מתקרבת אליו ורוצה
בו מעבר לידיד, או מישהו להשתובב איתו בסדינים.
זכרתי את הכלל שקבעתי עם עצמי, אני לא נכנסת עם אדם רנדומלי למיטה. אני לא בורחת למקום הכי קל שלי,לחשוף
את עצמי. את הגוף, לעשות פעולה שאולי אמורה להכיל
בתוכה אהבה אבל עבורי כבר היתה רק פעולה של עונג
וצורך גופני כמו אכילה שתייה..שום דבר לא לנשמה.
״אולי תבוא איתי?״ הסתובבתי בחצי גוף אל החבר הכי
טוב שלי, שהרים לרגע את העיניים מהספר והוציא חצי
חיוך והרים את הגבה.ידעתי שהוא לא יבוא, הוא כולו
היה סביב הלימודים והחלום שלו.. ובכל מציאות אחרת
אולי הייתי נשארת איתו ומנצלת את הזמן שנותר לנו עד
שהוא טס לו על הצד השני של העולם.
הראש שלי עדין סב סביב ערן, סביב הבחורה הצעירה
שהיתה לצידו וכנראה אכלה כמוני את כל החרטות שהוא מוכר.
פחדתי עליה, פחדתי שהיא תפגע כמוני,ובכלל לא הכרתי אותה
הפחד היה קיים בתוכי כי לא היה בי את האומץ לבוא אליה.
חפשתי עשייה בשביל להעסיק את המוח שלי ולהפסיק את
המחשבות הלא רצוניות האלו.
אז עשיתי ספורט כמעט כל יום, למרות השריפה של הסטודיו
והשקעתי במתמטיקה למרות שזו לא אהבה הגדולה שלי וגם
לא החיבה. אבל המספרים עם מוזיקה חזקה באוזניות עזרה
לי להתעמק במשהו שלא דורש התעסקות בנפש ובלב שלי
״עזבי אותי, אני לא במוד של מסיבות ואירועים״ הקול
שלו אמר, הוא השיב את מבטו אל הספר והמשיך
״איף בן שמונים״ מלמלתי והוא זרק עלי כרית צחקקתי
וחמקתי ממנה הסתובבתי אליו והנחתי יד אחת על המותן
״איך אני נראת?״
אז לבשתי בגד גוף צמוד שהצמיד את החזה שלי לגוף וחשף מעט את צידו,מכנסון עור עם חגורה שלובה ומגפונים עם עקב,אספתי את שיערי לקוקו גבוה והוספתי עגילי חישוק
מעט איפור, שעון יד ותיק לדברים קטנים
YOU ARE READING
״האחת שברקע״.
Romanceגמור 🔒 קל לחשוב שאני ביץ, שאני קרה, שאני עפה על עצמי רק כי יש לי ביטחון. וכשאני מסתכלת פנימה אני יודעת שהביטחון הזה הוא חומה בפני העולם. שמאחורי כל הרעש והצלצולים שלי, יש ילדה שצריכה חיבוק. יש ילדה, שגם עוברת וכנראה תעבור דברים לא קלים...
