זה היה מוזר, התרחקות של ניתאי ממני פשוט החלה לבוא מעצמה.דיברנו פחות, ונפגשנו פחות. הוא התחיל להיות עם
ראש עמוק בתוך ספרי הלימוד ידעתי שהוא חולם ללכת אחרי
החלום ולהגשים אותו. והבנתי שאצטרך לעשות לו שיחה ושוב
לדבר על מה שאני מרגישה.
ושנאתי את זה בצורה עמוקה.
שנאתי לדבר על דברים, שנאתי לומר מה כואב לי. ושוב הראש
שלי נדד לשיחה עם ברק שנקענו באותו החלל והוא החל לפענח
אותי, לעשות סקירה רב מערכתית לאופי שלי ולמי שאני.
הוא לא לגמרי טעה. הוא ידע, הוא ידע מה שאנשים לא יודעים.
״כואסמו״ קללתי, הדלת שלי נפתחה עומר כווצה את עיניה
והביטה בי במבט שואל. סגרתי את הפאלפון לאחר שבהיתי
במסך שלי
״יש סיבה לעצבים?״ היא נכנסה אל החלל, משהו בה נתן
לי תחושה שהיא מתחילה להתגבר על מאורעות נתנאל.
עדין ידעתי שיהיו שם שריטות, שעדין קצת כואב אבל
האמנתי שזה יחלוף כלא היה ביום מין הימים, שזה אולי
גרם לה לפקוח קצת עיניים ולא לסמוך על כל מנאיק
״סתם. חשבתי על משהו״ לחשתי
״יש מצב אני לוקחת לך את האוברול הלבן הקצר?״
היא שאלה בפנים מחויכות למדי
״ארון שלי פתוח לפניך לרווחה״ הצבעתי לה על הארון.
עומר אהבה לשאול בגדים, היא יכלה לקנות את כל הקניון
אבל בחודשיים האחרונים היה לה איזה ג'וק במוח על תרבות הצריכה והקנייה שלנו.
היא נגשה לארון ודיפדפה בין המתלים שלי, אני הסתכלתי
על גבה ״ למה את צריכה את האוברול הלבן?״ שאלתי
״אנחנו נוסעים לחופשה.יון״
״אוהו. קחי אותי איתך חברה״ נשכבתי על המיטה
״את מוזמנת תמיד. את יודעת״ היא חייכה ואני נאנחתי
עדפתי להיות בגובה האריות ולהתמודד עם נחשים מאשר
עם אמא של עומר
״תגידי.. על איזה בחור דיברת. שפגע בך?״
היא הסתובבה שהאוברול שלי על המתלה צמוד לגופה.
השאלה תפסה אותי קצת לא מוכנה, פקחתי את עיני
ובהיתי בה לרגע או שתיים. נסיתי לשחרר את המגננה
שהדבקתי לעצמי, את הנסיונות לברוח מרגש
מדובר בחברה שלי, בבחורה שאני אוהבת וסומכת עליה.
גם אם זה במידה מסויימת.
מידה מסויימת בעולמה של ליה. וזה לא מעט
״היה בחור שפגע בי. הוא לא בדיוק בחור״ נאנחתי
״בחורה?״ לחשה
״לא...״ מלמלתי שהיא התקרבה אל המיטה, התיישבה
ואני התחלתי לספר את הסיפור. הסיפור שלי ושל ערן
הנקודה הכואבת שמנקרת לי את הלב. חשבתי על ברק
על הדברים שלו, על המגננות שלי וזה דירבן אותי לשנות
לא להיות הבחורה הזו שהולכת בלילה, שוכבת במיטה
ובוכה שאף אחד לא מסתכל, לא לקבור את הרגש שלי.
YOU ARE READING
״האחת שברקע״.
Romanceגמור 🔒 קל לחשוב שאני ביץ, שאני קרה, שאני עפה על עצמי רק כי יש לי ביטחון. וכשאני מסתכלת פנימה אני יודעת שהביטחון הזה הוא חומה בפני העולם. שמאחורי כל הרעש והצלצולים שלי, יש ילדה שצריכה חיבוק. יש ילדה, שגם עוברת וכנראה תעבור דברים לא קלים...
