העייפות ביקרה כל חלק בגוף שלי, אבל בניגוד לכל אותם הפעמיים שחזרתי לבית ונרדמתי על הכיסא ברכבת.הפעם
דרכי היתה אל הישוב של ברק.
קבלתי יציאה בהפתעה,ורציתי להפתיע אותו אחרי השבוע
שלא ראינו אחד את השניה. הייתי אמורה לצאת רק שבוע
הבא,ולמרות המרחק בני לבינו,היתה תחושה מאוד גדולה של
קרבה. השתדלנו לדבר בלילות, הייתי משתפת את ברק ביום
שלי. והוא כאדם מאוד ׳צהוב׳ שנשאר כזה גם אחרי שירותו
בצהל התעניין, והכיל . לאט לאט הוא גם שיתף, ונידב מידע
על היום שלו, על מיקו, על אחותו הצעירה, ומאורעות החיים.
בשבוע שסך הכל עבר מאז שהחלטנו לברר ולגלות מה יכול
להתפתח בנינו. החיוך לא ירד לי מהפנים,הלב שלי פעם מכל
הודעה שלו, מכל צילצול טלפון ושיחה איתו. במקום מסויים
זה היה מבהיל,מעולם לא הרגשתי רגשות בעוצמה כזו,גם לא
בתחילת הקשר עם זוהר, גם לא בתקופת ערן. עם ברק הכל
היה עוצמתי וחזק עד שהיה בי קצת חשש שכל הטוב הזה טוב
מדי בכדי להיות אמיתי. וזכרתי גם שאף אחד לא יודע עלינו..
שאנחנו סוד כי אני אקסית של חבר טוב שלו,ואולי גם חששתי
שהמצפון של ברק ידפוק בדלת, שבשלב כלשהו הוא יחליט
לבחור בזוהר. ואני שכנראה אתאהב בו יותר ויותר אפגע...
ירדתי מהרכבת בתחנה בכרמיאל, זו היתה פצדורה לא ממש
קלה להגיע אל הישוב של ברק. העדפתי לא לשתף אותו
ופשוט לנחות אצלו בבית בתקווה שהוא יקבל את זה בחיוך.
השיחות שלנו התבססו גם על הגעגוע שלי אליו, והגעגוע שלו
אלי.. ברק הדגיש את זה, וזה קצת חיזק אצלי את האומץ לבוא
אליו בלי להודיע ולקוות שהוא באמת ישמח בזה.
הגעתי לתחנה שאמורה לקחת אותי אל היישוב של ברק
הורדתי את התיק שבו סחבתי לא מעט דברים. והמתנתי
פתחתי את הפאלפון היו כמה הודעות בקבוצה של אמא
ושקד, ועוד כמה הודעות בקבוצה של החברים של ברק..
אל הקבוצה הזו הוכנסתי עוד בתקופה שהייתי עם זוהר.
לא יודעת מה מצופה ממני לעשות כרגע?
לעזוב את הקבוצה?
ובצד הנוסף הייתי חברה גם של רונה, ואגם. נוצר בנינו
קשר קרוב שלא קשור לזוהר, וגם עם מתן ונאור הייתי
בטוב ואיתי הוא גיסי לעתיד. אז מה חוקי המשחק?
לא ברור..
״היי״ חלון של רכב נפתח לפני, בתוכו ישב איש מבוגר
אולי בן חמישים ואישה כבת גילו,האיש חייך אלי חיוך גדול. אני לא אמורה לנסוע בטרמפים נסיתי להזכיר לעצמי, אבל
היה משהו כן בעיניים שלו ומבטה של האישה
מירה ואבי עצרו לי ליד הבית של ברק. מסתבר שהם בני
הישוב, גרים שני בתים ממנו, והתגלו כזוג די נחמד עם
שלושה ילדים ושני נכדים, בת נשואה ועוד שני בנים.
הם הזמינו אותי ואת ברק לארוחת שישי אחרי שחקרו
קצת וניסו להבין מה הקשר בני לבינו, שיערתי שאת
האמת יהיה בסדר להגיד להם.
YOU ARE READING
״האחת שברקע״.
Romanceגמור 🔒 קל לחשוב שאני ביץ, שאני קרה, שאני עפה על עצמי רק כי יש לי ביטחון. וכשאני מסתכלת פנימה אני יודעת שהביטחון הזה הוא חומה בפני העולם. שמאחורי כל הרעש והצלצולים שלי, יש ילדה שצריכה חיבוק. יש ילדה, שגם עוברת וכנראה תעבור דברים לא קלים...
