עבר כמעט שבוע מאז התעוררות שלי למציאות;
ערן לא גרוש.
גר עם אישתו,עם הילדים שלו ומנהל אורח חיים כפול.
ובזמן שהוא היה איתי בין הסדינים
ככל הנראה הוא היה מסנן את אישתו בטלפון
מוכר לה תשובות, תירוצים ואגדות.
ולמרות שלא ידעתי,כאב לי בעומק הלב שאכלתי את
השטויות שלו,שהאמנתי שהוא רואה בנו סוג של עתיד.
גיליתי,שהתחלתי להרגיש יותר את מה שהרגשתי לפני שנחשפתי לאמת.
שערן לא באמת חסר לי.
ואולי חסר לי רק הריגוש הזה...
היה לי עניין בעניין עצמו,ולא באדם שמולי.
המוח שלי עדין נלחם בשאלה מה נכון לעשות?
רציתי מצד אחד לרוץ לאישתו של ערן,לצרוח לה שבעלה
בוגד בה,מזיין מישהי אחרת בזמן שהיא מחכה לו בבית
וחושבת שהוא בפגישת עסקים.
ויחד עם זו, פחדתי להודות שאני הבחורה שנפלה בפח השקרים שלו. וכשחשבתי על זה לעומק,לא יכולתי להאשים את אישתו או לומר איך היא לא שמה לב שבעלה בוגד בה...
באותה המידה,אני לא הסקתי שערן לא באמת גרוש.
קבוצת הווסאפצ של החברים השתגעה לרגע.
לא הייתי צריכה להיכנס בשביל להבין שניתאי והבנות מתחרפנות כי יש קולקציה חדשה בזארה.אבל בניגוד אליהם,שנולדו למשפחות עשירות שמימנו כל דבר שרק
רצו אני הייתי צריכה להמתין לעשירי לחודש;
להכנסה שלי מצילומים שעשיתי לאתר האונליין.
תחושת כאב חד הגיעה מאזור הבטן ושמתי את ידי עליה
הסתכלתי על השעה ועל התאריך שהופיע על המסך...
לא יכול להיות,לחשתי לעצמי,
ולרגע הרגשתי סחרור קל,לא הגיוני,לא יכול להיות.
המהירות שבה הגעתי אל הבית של ניתאי הפתיעה גם אותי,אחיו הגדול פתח לי את הדלת הוא בהה בי לרגע והרים את הגבה שלו בדקה שסקר את גופי,נוכחתי לדעת שאני עם שורט קצר בצורה מחרידה,אבל הייתי כל כך רגילה שהבית העצום של ניתאי ריק מאנשים ומולו אני יכולה גם להתפשט בחופשיות...
״הי ליה״המבט של אחיו עלה אל פניו,שהוא היה לבוש
בחליפה והעניבה שלו היתה פתוחה , טרם ענד אותה.
יכולתי להימשך אליו,כלומר נמשכתי אליו אבל משהו בי כבה
בעקבות המקרה עם ערן.זה כיבה בי משהו פנימי,התנהלתי המון סביב מתח מיני אבל לפתע גם אם הוא עמד וישנו
לא נתתי לו את הבמה כי לא חשקתי במשהו,גם לא מיני.
״אח שלך בבית?״שאלתי ונכנסתי אל הבית שלהם שהיה יותר כמו אחוזה.התרגלתי כל כך להיות פה,ועדין כל פעם מחדש התפלאתי מהפאר מהסדר והניקיון שתמיד שרר בבית הזה
YOU ARE READING
״האחת שברקע״.
Romantikגמור 🔒 קל לחשוב שאני ביץ, שאני קרה, שאני עפה על עצמי רק כי יש לי ביטחון. וכשאני מסתכלת פנימה אני יודעת שהביטחון הזה הוא חומה בפני העולם. שמאחורי כל הרעש והצלצולים שלי, יש ילדה שצריכה חיבוק. יש ילדה, שגם עוברת וכנראה תעבור דברים לא קלים...
