חצוי וקוסם

23- סיור לימודי

נ.מ פרסי

שבוע וקצת אחרי שנלחמתי במנטיקור ובאמפוזות ביער האסור (הפצעים שלי החלימו לגמרי) לפרופסור אמבריג' הייתה הכרזה. אנחנו ישבנו ואכלנו ארוחת ערב באולם הגדול כמו בכל יום ואז היא קמה והתחילה לדבר, בשנייה שבה היא פתחה את הפה המוח שלי החליט שלא, אנחנו לא הולכים להקשיב לזה, אנבת' בעטה לי ברגל כדי להגיד לי שכדאי לפחות להקשיב למשפט הראשון לפני שמתייאשים לגמרי, גם אם אין הרבה תקווה שזה יהיה חשוב/מעניין/אכפת למישהו.

פרופסור אמבריג': "תלמידים יקרים, שר הקסמים קורנליוס פאדג' ברוב טובו אישר סיור לימודי במשרד הקסמים"

פרופסור דמבלדור קם, הוא כנראה הרגיש צורך להסביר כמה דברים "כמו שאמרה דולורס אמבריג', מחר יתקיים סיור במשרד הקסמים לתמידי השנה החמישית. דולורס תוביל את הסיור וראשי הבתים יצטרפו אליכם. היציאה תהיה בשמונה וחצי מהאולם הגדול, כולם מתבקשים להגיע בזמן"

לפי ההבעה שלו היה ברור שהסיור הזה לא היה רעיון שלו. בנוסף יש לי ניסיון די רע עם סיורים לימודיים.

לא היה לנו יותר מידי מה לעשות בעניין אז עלינו למעלה והלכנו לישון.

למחרת

קמנו בבוקר התארגנו וירדנו לאכול, מלא תלמידים התרגשו לקראת הסיור הזה ואני באמת לא מבין למה.

הדברים היחידים שיכולים לקרות הם:
1. אמבריג' תדבר מלא ואנחנו נשתעמם בטירוף, וסתם נבזבז יום שלב בהליכה בין משרדים ואנשים משעממים עם יותר מידי חשיבות עצמית
2. משהו ישתבש קשות ומישהו ינסה להרוג אותנו. ומשהו כנראה יתפוצץ באיזשהו שלב

מהניסיון שלי זה יתחיל מ1 ואז יעבור ל2. לפעמים (תמיד) הייתי רוצה לדלג על 1 ולעבור ישר ל2, לא שאני רוצה שינסו להרוג אותי פשוט אין סיכוי שמשהו לא ישתבש.

ישבנו ליד השולחן בין הרבה תלמידים מתרגשים כשפרופסור מקגונגל קראה לנו.

פרופסור מקגונגל: "תקשיבו לי טוב חמישתכם, אתם נשארים צמודים אליי במשך כל הסיור. זה מובן?"

מלמלנו כן, למרות שידעתי שזה כנראה לא הולך לקרות, וחזרנו לשבת.

חיכינו עד שפרופסור אמבריג' הגיעה (באיחור של יותר מחצי שעה), ואז ראשי הבתים חילקו אותנו לקבוצות ונתנו לכל קבוצה מפתח מעבר, אנחנו קיבלנו מגף ישן, ואז השתגרנו למשרד הקסמים. לקח קצת זמן לסדר את כולם אבל בסוף הצליחו והתחלנו ללכת , כשפרופסור אמבריג' מובילה ואנחנו אחריה.