לאחר שהתעוררתי, גיליתי שנרדמתי עם אותם בגדים שלבשתי כשיצאתי אל השלג
חוץ מהמעיל שלבשתי והמגפיים שהיו מסודרים במקומם בארון שנמצא ממש מולי והשמיכה שנחה על גופי וחיממה אותו גורמת לי לא לרצות לקום מהמיטה.
הסתכלתי על החריצים של התריס, ודרכם נכנס צבע שחור,ללא אור או קרני שמש, מרמז לי על כך שחושך בחוץ.
זה יכול להיות לילה או שעות בוקר מאוד מוקדמות.
לא זכרתי שנרדמתי, או התכסיתי, או אפילו הכנסתי את המעיל חזרה לארון.
כל מה שעשיתי היה להגיע לחדר, לשכב על המיטה ולבכות אל תוך הכרית עד שנרדמתי,
אך העובדות שקיימות מראות כי זה היה אחרת.
סחרחורת קלה הופיעה בראשי כשקמתי מהמיטה ונעמדתי על הרגליים, נותנת לי תזכורת לכל מה שהתרחש מוקד יותר.
כשחזרתי לחדר בשעות הבוקר המאוחרות אחרי ששמעתי את הזוועות הללו על זאין מפי הארי ולואי, נרדמתי וישנתי שינה עמוקה עד עכשיו :
19:34 בערב
לא האמנתי שיכולתי לישון אחרי השינה של הלילה, אבל ברגע שההשתקפות שלי הגיעה אל המראה שבשירותים גיליתי שהעיניים שלי נפוחות ,האף שלי אדום כל כך עד שבקושי הצלחתי לנשום,
והשיער שלי מבולגן עד כדי כך שלא הצלחתי להבריש אותו.
זה סימן שישנתי הרבה יותר זמן מהרצוי.
הרעיון היחיד שעלה במוחי זה להיכנס להתקלח ולרענן אותי מכל הסיטואציות שקרו היום. וזה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות.
אך מעשיי ורצונותיי נקטעו כאשר הבחנתי בפתק קטן ליד הכיור הקטן שנמצא ממולי.
הרמתי אותו מעט והידיים שלי רעדו באותה מידה כמו הלב שלי.
"לישון במהלך היום יגרום לך להישאר ערה כל הלילה.. אבל זה לא הדבר היחיד שיגרום לך להישאר ערה כל הלילה ! תתכונני ..."
העפתי את הפתק מהידיים שלי, והוא נחת על הרצפה כמה סנטימטרים ממני.
כל מה שרציתי היה לחזור אל הכרית שלי ולבכות עליה עוד שעות רבות אבל במקום זה, נכנסתי להתקלח וניקיתי את עצמי מכל המצב רוח המגעיל והמעייף שהופיע אצלי.
אחרי שיצאתי מהמקלחת החמה והנעימה, התלבשתי בבגדים חמימים שהשאירו את חום גופי בתוכם ויצאתי מהחדר לכיוון חדר האוכל.
אני כל כך גוועת.
ולמזלי ארוחת הערב בדיוק התחילה.
"לאן נעלמת כל כך הרבה זמן" שמעתי את קולה הקופצני והשמח של קייט כשנכנסתי לחדר האוכל והתיישבתי בשולחן הקבוע שלי.
הארי ולואי ישבו מולי וקייט ישבה לידי.
נשמתי לרווחה כשלא ראיתי את פניו של זאין באזור השולחנות או המזנון ונרגעתי כשהבנתי שהוא לא נמצא בסביבה.
