כל תכני המזוכיזם,סדיזם,סמים,אלכוהול,מכות ותכנים מיניים מומצאים בהחלט ואינם אמיתיים!
עוד שלושה פרקים לסיום העונה:) תתכוננו!!!!!!!!!!!
וסליחה שקצת הזנחתי את ג'יי וזאין, הייתי חייבת להתחיל עוד עלילות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשנייל יצא מהמכונית, ליאם לא היה יכול שלא לחייך ובטנו כמעט התהפכה מרוב התרגשות.
נייל והשוטרים שליוו אותו, מוקפים בשומרים שעומדים דום מתוח כשנשקם לצידם, זה היה רגע בלתי נשכח ומאוד מסעיר. הנערים והנערות שהיו בתוך הבניין, ללא אישור לצאת, וצפו במתרחש דרך חלונות הזכוכית המבריקה, נבהלו ונכנסו להתקפי פאניקה כי חשבו שהאדם הצעיר שכרגע יצא מהמכונית הוא המנהל של המוסד, ולפי השמועות שמתרוצצות עליו במוסד, לא נשמעו עליו דברים טובים.
"פיינו" נייל צעק כשראה את אחיו החורג ומיהר לחבק אותו את החיבוק שציפה לקבל הרבה זמן
"ניילר" ליאם לחש לאוזנו של נייל בחיוך והרגיש כל כך שמח שסוף סוף הוא נפגש עם האדם שהיה הכי קשור אליו בכמה שנים האחרונות. וכשנייל הוכנס למוסד הפסיכיאטרי, ליאם לא זכה לראות אותו יותר וההתנתקות של נייל מהעולם החיצון הייתה מהירה וקשה.
"ומי זו?" נייל שאל בחיוך ערמומי כשניתק את החיבוק והביט באדי שעומדת ממש ליד ליאם, לבושה בשמלה שחורה וצמודה שמבליטה את החזה שלה, והישבן שלה וחושפת את רגליה הדקות.
"זו אדליי.. אדי" ליאם החל לומר ובמהרה תיקן את עצמו, נזכר בהבטחה שלו שבה התבקש לא לקרוא לאדי בשמה המלא.
"זה בסדר ליאם" היא חייכה "אני יודעת להציג את עצמי" קולה נשמע בטוח בעצמו כשהיא הסתובבה לנייל לפני שהחלה לדבר במבטאה הבריטי הכבד "קוראים לי אדלייד מרי פיין, ואני האחות החורגת שלך"
היא אמרה בביטחון כשנייל בהה בה בבהלה והיה לגמרי המום
"זו... זו היא שעזבה?" נייל שאל את ליאם בחשש, הוא קצת לא מעודכן במה שאירע בשנים האחרונות לאור העובדה שרק לפני חודשיים, ממש לפני המיזוג, הוא השתחרר מהמוסד הפסיכיאטרי ועבר למוסד השיקום. ליאם הנהן. כמובן! זאת היא שנטשה אותו בגיל שלוש-עשרה והשאירה אותו לבד לחיות כבן יחיד עד שאביו התחתן שוב והכיר את נייל, שהצליח להשכיח טיפה את הכאב אבל כאבו תמיד היה שם.
"כן, זאת אני שעזבתי." היא אמרה בהנהון "אבל.. עזוב את זה עכשיו, הייתה לך דרך ארוכה עד לכאן ואני מניחה שאתה עייף" חיוך בקע משפתיה. היא בחנה אותו בעיניה, הוא נראה אחרת לגמרי מאז שהתמונה שאדי החזיקה קודם צולמה, גבוה יותר, שרירי יותר, שיערו מסודר יותר והוא בהחלט נראה מאוד דומיננטי.
"כמובן" נייל נאנח, מהנהן.
"קדימה, ניקח אותך לסוויטה שאורגנה לך ו.. תוכל לבלות שם עד שהעבודה שלך תתחיל." ליאם אמר ברשמיות ונייל הנהן בחיוך
