עוד שני פרקים לסיום:)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"למה את בעצם מתכוונת?" ליאם שאל בקול חלוש
"אני רוצה שתשכב איתי, שתשכיח ממני את הזוועות, שתגרום לי אושר והנאה.. אני לא סתם רוצה את זה, ליאם, אני זקוקה לזה" היא אמרה בישירות, ליאם היה מופתע מדבריה אבל היא צודקת, היא צריכה משהו שישכיח ממנה את כל מה שחוותה
"אני לא בטוח שזה מה שיעזור לך" ליאם הגיב
"אתה יכול לנסות?" היא שאלה
"בטח" הוא ענה "אבל מה אם זה לא יהיה טוב מספיק?"
"זה כן" היא לחשה "זה יהיה כל כך טוב" עיניה נעצמו והיא קירבה את עצמה לליאם, נזהרת שלא להזיז את רגלה הכואבת, שפתיה מתקרבות לשלו והוא התרומם כדי לעזור לה להתקרב אליו.
שפתיהם נפגשו באיטיות וליבם החל להאיץ. ידיה של קייט נכרכו סביב צווארו של ליאם והוא נמשך קרוב אליה הרבה יותר. ידיו מלטפות את מותניה, נזהר כל כך שלא יכאיב לה ודואג כל כך שלא יפגע בה.
נשיקה ארוכה ומתוקה שמסבירה הכל; כאב, אהבה, אושר,כעס ובעצם כל הרגשות של שניהם, מועברים דרך הנשיקה.
ליאם, בן אדם גברי ששכב עם מספר נשים בחייו, נהג בפראות ושלט על כל העניין המיני, לא ידע כמה סבלנות ועדינות צריך כדי לכבוש את ליבה ואת גופה של קייט. הוא לא ידע מה הוא מרגיש בתוך ליבו אבל ידע שלא יכול להתעלם מזה, ידע שהוא לא יכול להתעלם מהרגשות שעוטפים אותו בכל פעם שהוא רואה את קייט. ועכשיו, כשהיא נמצאת מתחתיו, פגועה ושברירית, כאובה עד כלות נשמתה, הוא יודע שהוא צריך לפעול כראוי ולא לשכב איתה בצורה ששכב עם בנות אחרות. הוא יודע שהוא צריך לעשות הכל לאט ובזהירות כדי לעזור לקייט להתגבר על העבר הנוראי שלה שבה שימשה כצעצוע מין רק כדי להרוויח קצת כסף למשפחה ענייה.
הוא צריך לתת לה את התמיכה שבאמצעותה קייט תוכל להרגיש בטוחה, הוא יודע שאין לו ברירה.
קייט פוחדת.
במחשבותיו שנדדו רחוק מהמציאות, הופיעה סופיה, וליאם לא היה יכול להתעלם מהעובדה שסופיה נמצאת במשרד שלה ולא מודעת בכלל לכל העניין עם קייט.
הוא אוהב את סופיה כל כך והוא מכיר אותה מאז שהיו תינוקות אבל משהו בקייט גרם לו לאבד את המסלול שלו והוא רצה כל כך לראות מה הוא מרגיש כלפיה.
כשידיו החלו להרים את חולצתה, גופה החל להירתע אבל ליאם מיהר להרגיע אותה במבטו ובחיוכו שנהיה גדול יותר מרגע לרגע. קייט נשמה נשימה עמוקה ולאחר מכן נרגעה. הוא פשט ממנה את חולצתה הקרועה והמלוכלכת והותיר אותה בחזייה אפורה ובטן חשופה ורזה.
לאחר מכן, גם מכנסיהם הופשטו מגופם וליאם הרים מעליהם את השמיכה, דואגשקייט תרגיש בנוח עם הדבר שהכי קשה לה להיזכר בו.
