כשפתחתי את עיניי, מטושטשת מהשינה, כאב ראש חד חלף במוחי והלב שלי החל לפעום בחוזקה.
הלחי שלי, שהייתה דבוקה על הכרית, התרוממה מעט והרמתי את ראשי בבהלה.
אור חזק בקע מהוילונות של החדר והוא האיר את קירותיו של החדר והרהיטים.
זה לא החדר שלי !
הצלחתי להרגיש את הנשימות שלו על עורפי כשהזזתי את ראשי מעט על הכרית וחשתי בידיו עוטפות אותי ומחבקות אותי, מצמידות אותי אליו כמה שאפשר.
הרגליים שלו התחככו בשלי והגב שלי היה על חזהו
זזתי מעט באי נוחות כשכאב הראש חזר והפעם חזק יותר והגרון שלי היה יבש כשהוא גם התחיל לזוז אחריי.
"ממממ...." שמעתי אותו ליד אוזניי, ריחו המתוק שרר באוויר "בוקר טוב מתוקה"
"מה אני עושה פה" שאלתי וכיווצתי את עיניי, מלטפת את מצחי מהראש הכואב
"את ישנת פה" הוא נישק את עורפי נשיקות רכות ונעימות וחיוך נרקם בזוויות שפתיי אבל מהר מאוד הורדתי אותו
"למה" שאלתי שוב, קולי צרוד
"אוולין ישנה במיטה שלך... את ישנה במיטה שלי" הוא אמר ויכולתי להרגיש אותו מחייך כנגד עורפי.
אני לא מצליחה לזכור שום דבר, מה לעזאזל קרה ?
"זאין..." מלמלתי ונשמתי נשימות ארוכות ואיטיות "עשינו משהו אתמול?" שאלתי, מנסה להיזכר בפרטים הנחוצים הללו אך כל מה שהגיע למוחי היו תמונות שחורות והרגשה של אי זיכרון.
"את.. את לא זוכרת?" הוא שאל, התרומם מהכרית כשפניו מולי,עדיין מחבק אותי ועוטף אותי
"לא ממש..." מלמלתי וליטפתי שוב את מצחי מהכאב וכל מה שיכולתי להוציא מפי היו אנחות קטנות ונשימות עמוקות
"אז אני לא הולך לספר לך" הוא התרומם מעליי כך שידיו בצדדי ראשי והוא נמצא מעליי, רגליי כרוכות סביב שלו והחזה שלו כמעט נוגע בשלי "אני אעדיף לשמור את זה בסוד.." הוא לחש לאוזניי ונישק את הלחי שלי בעדינות
"זאין..." ניסיתי לומר "עשיתי משהו שאני אתחרט עליו" שאלתי
ידעתי שהוא לא יענה אבל הייתי חייבת לשאול, הוא חייב להגיד לי מה קרה אתמול ! אני לא זוכרת כלום
"אני לא יודע" הוא חייך "או שכן"
