כל תכני המזוכיזם, סדיזם, סמים, אלכוהול, מכות ותכנים מיניים מומצאים בהחלט ואינם אמיתיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשליאם ליווה את קייט חזרה לחדרה היא הרגישה כל כך בטוחה ורגועה. הרימה עוד אפשר להרגיש כשגבר שרירי וחתיך שלובש חליפה מלווה אותך למקום מבטחים ?
מה שקייט מרגישה עכשיו; רוגע, ביטחון ושלווה.
הם בכלל לא שמו לב שהשעות חלפו להן כשהם ישבו בספסל שנמצא כמה מטרים מהמזרקה, הם לא שמו לב שנהיה מעט חשוך ושעת השקיעה הגיעה ובישרה שהערב עומד בפתחו.
הם הספיקו לדבר על המון נושאים שהעסיקו אותם אבל כל אחד מהם חשף רק מהשרצה לחשוף וכל אחד שמר לעצמו את הסודות שלו.
ליאם לא סיפר לקייט שהוא הבן של המנהל, הוא רק סיפר שהוא עובד כאן מעתה ואילך ושהם ייפגשו עוד המון פעמים בין אם זה בקומת האוכל לבין הספרייה או המזרקה. ליאם רצה להמשיך לפגוש אותה, היא הייתה מרתקת בעיניו והוא רצה לשמוע אותה מדברת, לראות אותה צוחקת ולהרגיש את עור הברווז שלה כשהוא נוגע בה, אם זה בכף היד או בכתף.
קייט לא סיפרה לליאם על העבר שלה אבל סיפרה שהגיעה ממקום מאוד עני בחברה ולכן נאלצה לעשות כמה דברים כדי להתפרנס, ולא בדרך הקלה. הוא הבטיח שהוא לא ישאל אותה לגבי העבר שלה אם היא לא רוצה לספר והבטיח לא ללחוץ כשלא צריך.
ולמרות זאת, הוא עדיין שאל אותה אם יש לה חבר או מתי הייתה האהבה הראשונה שלה וכשהיא סיפרה לו שלקחו אותה לכלא והרביצו לה בגלל האהבה הזאת הוא היה בהלם, לא ידע איך להגיב וחיוורון הופיע בפניו. היא לא נתנה יותר מדי פרטים אבל ממה שהוא הבין זה היה סיפור קשה.
"היה לי ממש כיף לדבר איתך, קייט" הוא חייך ונשען על משקוף הדלת, משלב את ידיו אחת בשנייה
"גם לי" היא ענתה ונשכה את שפתיה, "תודה שהקשבת" סומק הופיע על פניה וחיוך קטן נרקם בזוויות פיה
"אני תמיד אקשיב" הוא חייך ולקח את ידה בידו, מקרב אותה אליו "ומתי שתרצי לדבר או שתצטרכי משהו את יודעת למי לפנות" הוא קרץ וגרם לה לחייך מעט, פעימותיה נהיות יותר ויותר מהירות.
"אני כאן"
ליבה קפץ כשהוא רכן ונתן לה נשיקה ממש ליד השפתיים, נשיקה ארוכה ועדינה על הגבול שבין שפתיה לבין לחייה, גומותיה מורגשות היטב כששפתיו נגעו בהן.
היא ניסתה לא לרעוד ולהירגע כשהוא נגע בה וקירב אותה אליו, היא ניסתה להישאר עומדת ולא להתעלף כשחזיהם נפגשו, היא ניסתה להיראות רגועה.
