השבעה- סיפורי מחנה ✨

ג'ספר באימון חץ וקשת🧡

אז... ג'ספר!!! יאיייי😍🧡
אני ככ אוהבת את השיפ הרומנטי הזהההה

תהנו!♥️
****

ג'ייסון כיוון אל המטרה, צמצם את עיניו ו... החטיא.
פייפר צחקקה.
"לא יפה, פייפס," הוא שרבב שפתיים בעלבון מעושה.
"אני רק-" היא צחקה, "זה החץ השלושה-עשר".
הוא גיחך יחד איתה ואז על פניו נשפכה הבעה ערמומית, "נראה אותך".
"אני?".
"למה לא? אם את כל כך מוכשרת...".
"אני מוכשרת בלדבר. ולהילחם בחרב. ולהקסים בנים חמודים..." היא ליטפה את לחיו.
הוא גיחך, "מוכשרת במה?" הוא פער עיניים בהפתעה-מדומה, "בלהקסים בנים?" הוא הניח יד על גבה וקירב אותה.
היא דחפה אותו בכתפו, "אויש, תסתום, דינמו, אתה מוקסם ממני".
הוא משך אותה לנשיקה.
"ואת מוקסמת ממני?" הוא מלמל.
היא הניחה יד על עורפו, "די לדבר. תנשק אותי שוב".
"אני מניח שהתשובה היא כן," הוא נישק אותה שוב.
וויל סולאס נכנס למטווח החץ וקשת.
"אממ... היי," הוא לא רצה להפריע לג'ייסון ופייפר, אבל זה היה מביך אותם יותר אם הוא היה מחכה שהם ייגמרו ואז מגלים אותו. הוא ידע את זה מניסיון. היד שלו עדיין כאבה מהפעם ההיא שפייפר העיפה אותו בטעות לרצפה. היא הייתה בטוחה שהוא מפלצת.
הם התנתקו, מסמיקים, "היי".
"באתם להתאמן קצת?" הוא אמר באגביות, לא מתייחס לשום דבר שקרה כרגע.
"סוג של," פייפר האדימה.
"אני כל כך גרוע, שאין אפילו עם מה לעבוד," ג'ייסון נראה פחות נבוך ממנה, אדרבה, הוא אפילו נראה מרוצה.
"גם אני, אני יותר מוכשר ברפואה, אבל אנחנו יכולים להתאמן יחד, אם אתם רוצים, כמובן," אמר וויל.
"בטח, פייפר בדיוק התכוונה לנסות," ג'ייסון דחף אותה בכתפו וחייך בשובבות.
וויל חייך, "בואי נראה איך את יורה, בת אפרודיטה".
פייפר ביקשה שלא יהיה סיקור רשמי של כל ההצלחות והכישלונות שלה, אבל בואו נגיד שבסופו של דבר לג'ייסון כבר היה כאב בטן מרוב צחוק.
"בת אפרודיטה המוכשרת," הוא צחקק.
"תסתום, דינמו," היא מתחה עוד חץ במיתר-הקשת, ירתה... ופספסה בגדול.
וויל הושיט לה עוד חץ בסבלנות, "את צריכה לירות את החץ מתוך רגש, לא רק כמטלה. תראי את זה כמשהו אחר".
"מה זה אומר בכלל?" היא נאנחה.
"זה אומר שאת צריכה להיות עצובה או שמחה או עצבנית-".
"היא תמיד עצבנית," קטע אותו ג'ייסון וזכה לדחיפה נוספת מפייפר, "רואה?" הוא גיחך.
"-ורק אז לירות. תירי מהלב. תראי את זה כמטרה, אפילו תחשבי על מישהו שמתחשק לך לירות בו," המשיך וויל.
"תשתדלי לא לחשוב עליי, כי אז החץ יעבור במטרה, ישאיר חור ויגיע לדרידאות," קרץ ג'ייסון והיא גלגלה עיניים בחיוך.
פייפר מתחה עוד חץ, והתרכזה בכל הרגשות שלה, עד האחרון: התסכול מהכישלון, השלווה על ההפסקה ממלחמות, על החיבה לחבריה, על האהבה לג'ייסון...
היא כיוונה, צמצמה עיניים, וראתה את המטרה כמשהו שהיא הייתה רוצה לירות בו... אוקטביאנוס? גאיה? קלאריס אולי? דרו? ואז עלה במוחה רעיון.
היא ירתה, ופגעה בול במרכז המטרה.
"על זה אני מדבר," חייך וויל חיוך רחב, "על מי חשבת?".
ג'ייסון החזיק אצבעות, עצם עיניים ואמר בקול, "לא עליי, לא עליי, לא עליי..." הוא מלמל כאילו זה מה שיחליט.
"נאא, שאני אחשוב עליך? מתי זה קרה לאחרונה? באמת, לאן הדרדרנו." היא זכתה לקריאת מחאה מג'ייסון והמשיכה, "רק חשבתי על ליאו כשהוא חזר אלינו מהמתים. עדיין יש לי חשק לירות בו," היא הטעינה עוד חץ בקשתה בצורה לא-מאיימת-בכלל.

"תיזהר, אחי," צעק ג'ייסון לליאו שעמד בקרבת מקום. ליאו דפק ריצה לביתן הפייסטוס, "אני הולך לכתוב צוואה ולנשק את קליפסו בפעם האחרונה!".
פייפר משכה בכתפיה, "ככה זה שאתה מת וחוזר לחיים בלי לספר לנו".
"אני אזכור את זה לפעם הבאה!" הוא השיב בצעקה.
"אני מאוד מקווה -בשבילך- שלא תהיה פעם הבאה," היא כיוונה את החץ למטרה.
החץ -כמו נבואתו של ג'ייסון- עבר במטרה, השאיר חור ונתקע על אחד העצים.
"אופסי," היא אמרה.
"על מי חשבת?" וויל הביט בחץ ואז בחור במטרה בתדהמה.
"עליך," חייכה אליו פייפר במתיקות, "אתה הפרעת לי להתנשק עם ג'ייסון".
"אמממ... אני חושב שאני צריך ללכת לניקו," מלמל וויל וצעד אחורנית.
"מומלץ," מלמל ג'ייסון לעברו ובהה בפייפר.
וויל נעלם משם.
פייפר חייכה, "מה אמרת על בת אפרודיטה המוכשרת?".
ג'ייסון רק התקרב אליה ונישק אותה, "זה היה משהו על להקסים בנים, לא?".

****
אעאעאעא אני ככ אוהבת את הזוג הזההההה😍
מקווה שנהניתן,
ניפגש בפרקים הבאים✨