זו לא הייתה המחשבה הראשונה של סונגמין כשהסכים ללכת לבר עם ג'יסאנג חברו הטוב שלומד באוניברסיטה הקרובה, סונגמין היה בטוח שהוא פשוט הולך לשתות בירה עם חברו ולא להיתקע במקום מחניק מלא באנשים, עשן ושירים בקולי קולות, אנשים רוקדים צמוד סביבו, הוא לא מצליח לשמוע אף אחד מדבר חוץ מהמוסיקה הרועשת. אלכוהול כבר זרם בגופו כשחיפש את ג'יסאנג בקהל האנשים ולא מצא את הנמוך ממנו.
עוד משהו שהוא לא ציפה לו היה למצוא את גבו צמוד לקיר עם זוג שפתיים על שלו, הוא נתקל בגבר גבוה ממנו עם שיער שחור ארוך וגופייה שחורה עם ג'ינס שחור צמוד, שיערו של הגבר היה אסוף בחלקו וידיו הארוכות מחזיקות במותניו הצרות מחפשות את דרכן מתחת לסוודר האדום שלבש נוגעות בעורו, וידיו מסביב לצווארו מקרבות אותו אליו יותר.
לסונגמין הייתה אפשרות ללמוד את הגבר מולו, מישהו לא היה שם לדברים הקטנים האלה במקום כזה, באווירה שכזו ובאי מחשבה רבה, אבל בהיותו אמן, סונגמין שם לב לדיו השחור המקשט של חלקים בזרועותיו של הגבר, על צווארו ובחלק מצידי גופו שיכל לראות מאחר והגופייה הייתה לא בהכרח מכסה בהרבה.
הוא זכר את עיניו הקהות של הגבר כשהסתכל עליו, הוא זכר את נשימתו החמה על צווארו כשלחש לכיוון אוזנו על כך שהוא חמוד, הוא זכר את תת המודע שלו אומר, הגענו לכאן להנות וליצור זיכרונות כלשהן, הוא זה שחייך אל הגבר לפני שהתחילו להתנשק בפינת החדר אחרי שסונגמין שם לב לדבר השני אצל הגבר, השפתיים שלו.
שפתיו כבר כאבו, אבל זה לא מנע ממנו לפתוח אותו ולתת לגבר היפה תואר מולו להעמיק את הנשיקה.
כשהביא את ידיו לחזהו של הגבר מולו הוא דחף אותו קצת בכדי להצליח לנשום קצת ולפני שפקח את עיניו, הוא העביר את ידו לאט על צווארו של הגבר עובר על הקעקוע וגורם לגבר לפלוט אנחה ולהטות את ראשו, "נראה שהקעקוע שלי מעניין יותר ממני."
"הם יפים," הצליח סונגמין להגיד.
"אתה הראשון שבאמת שם לב," הקול של הגבר היה נמוך וצרוד כשדיבר באוזנו.
סונגמין בלע את רוקו לפני שהתרחק קצת, "אני שם לב להרבה דברים." סונגמין היה בן אדם מתחכם, הוא היה כנה ולפעמים אפילו קצת חצוף, אבל נראה שהגבר מולו רק צחקק, "נראה שיש לך עיניים חדות."
"אתה הראשון שבאמת שם לב," סונגמין חייך אליו משתמש במילים שכבר אמר מגחך, "אתה עיצבת או בחרת?" סונגמין המשיך לגעת רוצה לראות אותם יותר בברור, זה סקרן אותו.
"עיצבתי לבד, רוצה לראות?" זו בהחלט הייתה הזמנה.
"בבקשה."
חיוך עלה על פניו של הגבר לפני שתפס בידו של סונגמין ומשך אותו אחריו למסדרון, "עכשיו אתה רק גורם לי לרצות לעשות לך דברים, למרות שהייתי מעדיף שאולי נתחיל עם משהו קצת שונה."
"כמו מה?"
"אני אתן לך לצבוע אותם."
לסונגמין עלה רעיון לראש והוא רק הנהן לאט מחשבותיו הולכים למקומות שונים כשהגבוה הוביל אותו החוצה מהבר הרועש, "לאן אנחנו הולכים?"
"הסטודיו לא רחוק מכאן."
"אתה אמן?"
"אפשר להגיד, ואתה מר עין חדה?"
"זה סונגמין, דבר ראשון, ואני לא מכאן, אני לומד מחוץ לארץ, צילום."
"אז סונגמין, אני היונג'ין."
YOU ARE READING
Color My Tattoos | SeungJin (HEB)
Fanfictionסונגמין מגיע לחופשה בקוריאה, הוא פוגש את היונג'ין. פגישה של זיכרונות, דיו, צבעים ותמונות. רק שהיונג'ין הוא נסיך וסונגמין לומד מחוץ לארץ, מה יקרה כשיפגשו שוב? _ this is a work of fiction, non of the things happen in real life.
