את הסרטונים של היונג'ין הם ערכו לקראת התערוכה, סונגמין ישב במעבדת המחשבים אליו קיבל את המפתח בעזרת המרצה שלו, הוא ישב שם במשך כמה שעות טובות, עורך סרטונים, צילומים שלו, הכל לתערוכה, הוא סיים כתב דפי עמדה על כל צילום, נתן שמות לחלקם, כתב את שם התערוכה. ג'יסאנג היה אחראי על לבדוק שהו עדיין בחיים, למרות שחברו הטוב גם היה עסוק במשך שעות ולפעמים סונגמין מצא את עצמו בסטודיו יושב שם על הספה עם המחשב שלו והמצלמה ומסתכל על היונג'ין עובד על ציורים שלו כשהם מגניבים אחד לשני מבטים מדי פעם.
לג'יסאנג הוא סיפר על היונג'ין כשבוע אחרי שנפגשו בבית הקפה, ג'יסאנג היה מופתע כל כך שהוא לא הפסיק לשאול על איך נפגשו ומה קרה, האם היונג'ין לא משתמש בו, מה הוא חושב עליו בתור בן מלוכה, ועוד כל מני דברים. סונגמין רק הרגיע אותו בקשר לכל מה שקורה בינו לבין היונג'ין, עד עכשיו לא היה עליו שום דבר ברשתות החבריות או בתקשורת, היונג'ין אולי יה מפורסם, אבל גם סטודנט עם זכויות פרטיות בתחומי הקמפוס, לא היו לו מערכות יחסים רציניות.
סונגמין היה דבר מיוחד והם התראו הרבה יותר עכשיו אחרי שהבינו את סדר היום אחד של השני והתכוננו לתערוכה שלהם ביחד, בה היונג'ין עדיין היה אנונימי. היצירות שיביא הם לא יצירות שהוא עובד עליהם באוניברסיטה אלה דברים קצת יותר אישיים, הוא היה שני אנשים שונים לגמרי והצלם אהב ללמוד עליו עוד ועוד עם כל יום שעבר.
אל הפלייר הסופי הכין קווין, אחד מחבריו הקנדיים שאיתם למד בארצות הברית. מה שגרם לתערוכה להתפרסם יותר בקמפוס ואפילו מחוץ לה, ברשתות החברתיות אך כן. היונג'ין גם כן פרסם את התערוכה בעמודים השונים שלו. זה היה מרגש עבור השניים, אבל היונג'ין ידע שזה כל מה שסונגמין חשב עליו מאז שצילם אותו, הרי זה מה שהוא סיפר לו יותר מפעם אחת.
"איך אתה מרגיש?" שאל ג'יסאנג בכניסה לגלריה המארחת שהתחילה להכין את הדברים בפנים.
"מתרגש, הלוואי שהיונג'ין היה כאן."
"אתה והחבר שלך מתחילים לעלות לי על העצבים."
סונגמין גלגל את עיניו, הם נכנסו לסטודיו הגדול והסתובבו בפנים, הייתה להם עזרה רבה מהאוניברסיטה וסונגמין הודה להם על כל עזרה שנתנו לו.
להכין את התערוכה עצמה לקח כמה ימים, ההדפסות של כל דבר לקחו זמן, הבאת הדברים, סידורים, ההכנות עצמן לערב הפתיחה שהייתה אמורה להיות מן אירוע מרכזי שעומד להיכנס לציון שלו כבונוס. סונגמין היה בעננים.
"חיכית לי הרבה?" שאל היונג'ין שמצע את סונגמין על הספסל עליו אמר שיחכה לגבוה.
"לא הרבה. איך היה השיעור?"
"היה נחמד, אתה?"
"לחוץ האמת, אז בשיעור נדדתי למקומות אחרים."
"התערוכה מתקדמת טוב, אל תדאג יותר מדי, יהיה בסדר."
YOU ARE READING
Color My Tattoos | SeungJin (HEB)
Fanfictionסונגמין מגיע לחופשה בקוריאה, הוא פוגש את היונג'ין. פגישה של זיכרונות, דיו, צבעים ותמונות. רק שהיונג'ין הוא נסיך וסונגמין לומד מחוץ לארץ, מה יקרה כשיפגשו שוב? _ this is a work of fiction, non of the things happen in real life.
