היונג'ין יצא מהסטודיו והלך לכיוון ההפוך מכיוון הבר, הוא נאנח מוצא את עצמו מחייך כשידיו בכיסיו והגופייה חזרה על פלג גופו העליון, הוא לא לקח טלפון באותו הערב, לא היה לו צורך בו מאחר והוא לא אוהב שעוקבים אחרי המקום אליו הוא הולך דרך המכשיר. אף אחד גם לא ציפה ממנו לחזור באותו הלילה בו הוא יצא, הוא בדרך כלל היה חוזר בבוקר והיו מחכים לו בכניסה לבית ומנסים לחקור אותו כל מה שעשה באותו הלילה, אבל הפעם היה שקט. הוא פשוט נכנס בשקט אומר שלום לשומרים בכניסה ועולה במדרגות פנימה לתוך הארמון. הארמון היה לא רחוק מהאוניברסיטה ולא הייתה לו בעיה ללכת לשם ברגל בכל מקרה, מה שלא תמיד היה רעיון חכם אבל המחשבות של היונג'ין היו במקום אחר.
נתנו לו להיכנס והוא עבר את השומרים בכניסה הזו והתחיל לעלות במדרגות רק בשביל לראות את לי מינהו נשען על הקיר בראש גרם המדרגות בדרך לחדרים של בני המלוכה, "חזרת מוקדם," אמר משלב את זרועותיו בחזהו ומטה את ראשו בשאלה.
"אז?" שאל היוג'ין מנסה להמשיך ללכת.
"אתה בדרך כלל לא חוזר בשעה כזו, או יותר נכון להגיד, לא בלילה, קרה משהו?"
היונג'ין לא ציפה שישאלו לשלומו, כן, הוא היה נשאר את הלילה אצל האנשים איתם היה בלילה וחוזר מוקדם בבוקר, וזה היה נורמאלי כשהיה יוצא, אז לראות אותו מוקדם יותר מדרך כלל היה אולי קצת מדאיג.
"למה אתה צבוע?" שאל מינהו לאחר מכן, "יודע מה, אני לא רוצה לשמוע על קינק חדש."
"היונג, באמת?"
"אתה חוזר מוקדם, צבוע בצבע שאני אפילו לא רוצה לשמוע מאיפה הוא, ואתה מצפה ממני לחשוב שאין לך קינק חדש?"
"למי יש קינק חדש?" הוואנג ייג'י הופיעה במסדרון בחלוק לילה ושיערה אסוף לצמה ארוכה, היא נעמדה מול אחיה התאום והשומר שלו, נראה שהיא הייתה בדרכה לישון גם כן בשעה מאוחרת. ייג'י הייתה המלכה הבאה אחרי אביהם, אפשר להגיד שגם היונג'ין וגם אחיהם הצעיר ניקי לא היו מוכנים להיות מלכים או אפילו רצו, היא הייתה הבת המועדפת על המלך, ומלכה מלידה, מה שאנשים לא היו חושבים על אישה.
היונג'ין וייג'י, תאומים, כל כך דומים אבל כל כך שונים אחד מהשני, הם בילו ביחד וסיפרו אחד לשני, הם שניהם רוקדים אבל מבחינת כל דבר אחד הם היו הפכים, היונג'ין היה צייר, אמן, הוא אהב לדמות דברים על גופו ואחותו הייתה יותר רכה ואהבה יותר להסתכל, היא העדיפה נקי.
"מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם?" היא שאלה את אחיה התאום.
"יודעים מה, אין לי כוח לזה, אני אהיה בסטודיו שלי," הוא אמר להם ועקף את השניים הולך לחדרו.
"למה אתה לא יכול לקרוא לזה חדר שינה כמו בן אדם רגיל?" שאל מינהו וגלגל את עיניו.
"טוב, מי שזה לא יהיה שעשה לו את זה," ייג'י גיחכה, "אני אשמח לראות איך זה ישפיע עליו בהמשך."
היא לא טועה...
היונג'ין נכנס לחדרו ולקח את הטלפון שלו שישב על שידת הלילה במטען שלו, הוא פתח את המכשיר וסגר אותו אחרי שהבין שאין לו מה להתחיל לחפש את הגבר הצעיר שהיה איתו באותו הלילה, הוא ניסה לא לעשות זאת, הוא אף פעם לא חיפש איש בחייו אחרי לילה, אבל הוא היה מישהו שסיקרן אותו, לא נתן לו לעשות לו כלום, הוא נישק אותו כמובן, הוא נגע בו קצת, הוא נתן שיגעו בו, הוא נתן שיציירו עליו משהו שהוא לא הסכים לאנשים לעשות יותר מדי, זה היה רגע בו הוא למד על עצמו משהו חדש, הוא נתן למישהו ללמוד אותו בלי לספר על עצמו שום דבר. התחלה חדשה.
YOU ARE READING
Color My Tattoos | SeungJin (HEB)
Fanfictionסונגמין מגיע לחופשה בקוריאה, הוא פוגש את היונג'ין. פגישה של זיכרונות, דיו, צבעים ותמונות. רק שהיונג'ין הוא נסיך וסונגמין לומד מחוץ לארץ, מה יקרה כשיפגשו שוב? _ this is a work of fiction, non of the things happen in real life.
