נקודת מבט לואי:
עברו שלושה ימים מאז המסיבה אני בדרך למשרד ותוך כדי אני חושב על הארי. לא ראיתי את הארי מאז, הוא לא הגיע למשרדים כאילו הוא לא קיים, טוב שכך אחרי ההשפלה שהרגשתי הדבר האחרון שאני רוצה זה לראות אותו. אני חושב על זה ומה היה קורה אילו בריידן לא היה בא לקחת אותי, איך הלילה הזה היה יכול להתגלגל.
אלי ואני נפגשנו בעבודה, וביומיים האחרונים הלכנו לשתות משהו אחרי העבודה וזה בא לי בטוב כי ככה הרגשתי שאני יכול לשכוח יותר ויותר את המקרה עם הארי. אני חייב להפסיק לחשוב עליו או לדבר עליו, אלי התנצלה שוב על אותו הערב, היא חושבת שבגללה הלכתי, רציתי לספר לה על הארי ועל המבוכה שהרגשתי אבל לא הייתי מסוגל. למרות זאת התקרבנו יותר ויותר היא סיפרה לי על החוויות שלה מניו יורק ועל תחילת העבודה שלה במשרדים בתור הסטייליטית של הסלבס.
גם עם בריידן הקשר התהדק יותר במיוחד אחרי מה שעשה בשבילי במסיבה. לא יכלתי להפסיק להתנצל בפניו בעבודה כשנפגשנו, והוא חזר על כך שזה בסדר, אבל אני עדיין הרגשתי מבוכה ממנו שראה אותי במצב כזה ועוד בגלל בן אדם שהכרתי לפני פחות משבוע. אני לא מצליח להבין למה אני חושב כלכך הרבה על המסיבה הזו ועל מה שקרה שם כי מצד אחד לא קרה יותר מידי אבל מבחינתי בשבילי קרה המון.
כשנכנסתי למשרד שלי נשמתי נעתקה. הארי היה שם לבוש שוב בחולצת טריקו שחורה ובג'ינס שחור, הוא חבש כובע שחור כשהשיער המתולתל שלו נבלט במעט ממנו, כשהוא מסתכל על התמונות שהנחתי במשרד של החבר הכי טוב שלי (ליאם) ומשפחתי מדונקסטר.
״נראה שהמשפחה שלך נורא נחמדה״ אמר, וואו זה מה שיש לו להגיד?
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי וגלגלתי עיניים.
״הרבה זמן לא גילגלו לי עיניים והתגעגעתי לזה״ אמר וגילגלתי עיניים שוב. התחלתי ללכת לכיוון השולחן שלי.
״אתה יכול לצאת מכאן בבקשה? אני צריך לעבוד ואין לי זמן להסחות דעת״ אמרתי.
״נראה שמישהו פה לא יודע״ גיחך הארי.
״לא יודע מה?״ הסתכלתי אליו בחוסר הבנה.
״אנחנו נוסעים להמפטונס. אני ואתה״ אמר לפתע.
אני והוא? להמפטונס. זה האתר החם של ניו יורק הוא אתר הנופש המועדף על לא מעט מפורסמים ומיליארדרים.
צחקתי ״אני ואתה? המפטונס? ולמה שזה יקרה?״ שאלתי.
״תשאל את אלי אם אתה לא מאמין לי״ אמר.
הסתכלתי על הארי בחשש, הוא הסתכל עלי במבט מעצבן והמבטא שלו עוד יותר עיצבן אותי. קמתי כשאני מדליק את המסך של הטלפון שלי ומחייג לאלי.
נקודת מבט הארי:
חיכיתי ללואי במשרד שתחזור מהשיחה עם אלי ואני כמעט בטוח שהוא ידע שאני נמצא במשרד שלו כשהוא לבש עוד ג׳ינס שמבליט לו את הישבן, הוא מנסה לחרפן אותי או לחרמן אותי במה שהוא לובש אני בטוח. אם לומר את האמת שמחתי שהודיעו לי שאנחנו נוסעים להמפטונס, זה דבר שאני עושה כל שנה, מתנדב בבית צדקה לילדים ומחלק להם מזון, זה דברים שאני עושה בסתר כדי שלא ידעו על זה ושזה יהרוס את המוניטין שאני בונה לעצמי אבל השנה אפילו לא אני הצעתי את זה ובגלל שאני הפנים של התצוגת האופנה בשבוע האופנה בניו יורק, החליטו להוציא את הרעיון הזה לאור כשאני לבוש כמובן בבגדים של הסטייליסטים המובחרים של נייט ומגזין ווג באים לסקר את כל המאורע. מעט מאוד אנשים יודעים על הצד הזה שבי ואלי חלק מהם, אני בטוח שהיא אירגנה את זה בידיעה שאני גם ככה מתכוון לעשות את זה והיא ידעה שלא אתווכח איתה לגבי זה.
YOU ARE READING
After my dream | אחר החלום שלי
Lãng mạn-לארי סטיילינסון- *חלק ראשון ~ גמור* *חלק שני~ מוקפא* מאז שלואי טומלינסון, הנער הפשוט מעיירת דונקסטר שחושק באופנה, הגשים את החלום שלו בכך שהוא קיבל משרת עבודה במשרדי האופנה הכי מצליחים ברחבי העולם שמחזיקים בתואר מעצבי האופנה של כל המפורסמים בעולם, ש...
