נקודת מבט לואי:
ירדתי מהמונית ונופפתי לשלום לאלי, האמת אני מרגיש קצת יותר טוב עכשיו, אני מאוכזב מהארי מאוד, ואני חושב שבלי אלי הלילה הייתי כבר לגמרי מתפרק ונשבר, אבל היא הוכיחה לי כמה היא חברה טובה וכמה אני חשוב לה שעזבה את הכל ופשוט לקחה אותי לאכול גלידה. בזמן שרקדנו ביחד ברחבה, ניגש אליה בחור שהיה נראה דווקא מאוד טוב, אז השארתי אותם לבד ברחבה להכיר בזמן שאני ניגשתי אל הבר, עד שהארי הגיע.
אני כל כך רציתי שהסיפור בנינו יהיה אחרת, נכנסתי למלון, השוער פתח לי את הדלת למלון, נכנסתי למעלית, הסתכלתי על מספר הקומות שהמעלית עולה ופשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב על הארי, על המבט האילם וחסר כל רגש שהוא הסתכל עליי כשאמרתי לו מה אני מרגיש, לא קל לי להגיד את הרגשות שלי, לא קל לי להגדיר מה אני מרגיש, וגם הוא כזה, ובגלל זה זה פשוט טרגדיה להיכנס לקשר כזה, אבל אני ניסיתי להתעלות על עצמי היום כשאמרתי לו שאני לא רוצה להיות ׳החבר הטוב׳, אני רוצה להיות מעבר לזה, ואני באמת חשבתי שתגובתו תיהיה שהוא ינשק אותי בלהט אבל... לא.
חשבתי יותר מידי. או שיותר מידי סרטים רומנטיים מתרוצצים בראשי, המעלית נפתחה וליבי הלם בחוזקה שראיתי את הארי עומד מחוץ לדלת החדר שלי.
כעסתי, האכזבה שלי הפכה לכעס, הוא לא יכול לעשות לי את זה כל פעם, הוא לא יכול ללכת ולחזור מתי שמתחשק לו ולחשוב שאני אקבל אותו בזרועות פתוחות, זה לא עובד ככה, זה מרתיח אותי שהוא חושב שהוא יכול לקבל הכל.
הוא הסתכל עליי בזמן שאני חיפשתי את כרטיס החדר שלי בתיק ולא הורדתי את מבטי ממנו.
לא רציתי אפילו לדבר איתו.
הוא התקדם לעברי ואני עקפתי אותו וישר הגעתי לדלת החדר שלי.
״אתה אפילו לא מוכן לדבר איתי?״ הוא שאל.
״פשוט תלך מכאן.״ אמרתי ופתחתי את דלת החדר, טרקתי את הדלת בחוזקה, נשענתי על הדלת כשאני מסתכל על התקרה מנסה להרגיע את קצב פעימות הלב שלי, נושף אוויר החוצה.
עברו כמה שניות מאז שטרקתי את הדלת ולא שמעתי שום תזוזה, הארי לא דפק על הדלת, לא ניסה להילחם. סגרתי את התיק שלי בנענוע ראש וצחקתי לעצמי כי מה עבר לי בראש שחשבתי שיעשה מעבר, הור בטח חשב שהוא יהיה כאן אני אראה אותו שוב הוא יחייך את החיוך המושלם שלו, יגע בי בנקודה הנכונה, וזהו. אני שלו. לא הפעם.
לפתע שמעתי דפיקה על הדלת, ״אתה צדקת ואני אידיוט.״ הוא אמר לדלת, גרם לי לקפוא במקומי כשאני רוצה להקשיב למה שיש לו להגיד.
״אני מקווה שאתה שומע אותי״ הוא אמר בלחש לדלת, ואני יכולתי בשקט ובדממה שהייתה בחדרי לשמוע כל נשימה שלו.
״אני פחדן, אתה צודק, אני פחדתי ואני פוחד ממה שאני מרגיש כלפייך לואי, אני מעולם לא הרגשתי ככה לאף בן אדם וזה מרתיע אותי, אתה מרתיע אותי, מעולם לא קינאתי, מעולם לא אסרתי על מישהו לצאת למועדון, מעולם לא ישבתי בבית רק במחשבות על מה אתה עושה ומי מסתכל עליך ובגלל זה הגעתי למועדון היום, אני יודע שאני לא קל, אני יודע שאני בלאגן שלם, אני יודע אבל אני רוצה להיות אחרת, טוב יותר בשבילך. מעולם לא הודיתי בפני אף בן אדם מה שהודיתי בפנייך כרגע, אני לא טוב בכל השיט הזה, אני לא רומנטיקן חסר תקנה, אני לא יוצא לדייטים ואני לא קונה פרחים בכל סופש, אבל אני מוכן להיות כזה בשבילך, רק תסלח לי על שאני אידיוט, אני באמת לא רוצה להרוס את מה שיש בנינו, אני הבטחתי לעצמי שאני לא אהרוס וזאת הבטחה שאני רוצה לעמוד בה. תסלח לי בבקשה״ הוא אמר גלוי לב ואני הקשבתי לכל מילה שלו פעמיים, בזמן שהוא דיבר ואמר את כל זה אני התיישבתי על הריצפה ליד פתח הדלת ונשענתי על הדלת, מזל שהוא לא רואה אותי עכשיו, כי אם הוא היה רואה אותי הוא היה רואה את הדמעות שבעיניי.
YOU ARE READING
After my dream | אחר החלום שלי
Romantizm-לארי סטיילינסון- *חלק ראשון ~ גמור* *חלק שני~ מוקפא* מאז שלואי טומלינסון, הנער הפשוט מעיירת דונקסטר שחושק באופנה, הגשים את החלום שלו בכך שהוא קיבל משרת עבודה במשרדי האופנה הכי מצליחים ברחבי העולם שמחזיקים בתואר מעצבי האופנה של כל המפורסמים בעולם, ש...
