פרק 35

256 33 37
                                    


נקודת מבט הארי:

אני ולואי נכנסנו לדירה אחרי שהעמיסו את הדברים שלו, הוא אחז בידו במכונת בתפירה שלו, שומר אותה קרוב אליו כאילו זה התינוק שלו.

היה לי חשוב לקחת אותו לבית האומנה לפני המעבר דירה, שהוא יראה עוד צד בי, היחידי שאני באמת אוהב, שאני לא המפלצת שהיא שכולם בטוחים שאני, אני לפעמים שואל את עצמי מה לואי מוצא בי, למה לעזאזל הוא רוצה אותי? אני הרי לא מספיק טוב בשבילו, אני בחיים לא אהיה כמה שאני משתדל, כמה שהוא גרם לי לעשות דברים שמעולם לא עשיתי, להתחפש לגטסבי רק בשבילו? כמה רומנטי ודפוק זה? אני אף פעם לא עשיתי שום דבר רומנטי עם אף אחד, אולי רק עם קרול, בת הזוג הראשונה שלי שגדולה ממני בכמה שנים, יצא שאכלנו ארוחת ערב עם נרות מסביב וכל הבולשיט הזה וגם זה לא אני בדיוק חשבתי על זה.

אני שמח שההצעה שלי שנעבור לגור ביחד הצליחה בסופו של דבר, כמה לואי יהיה קרוב אליי יותר ככה הסיכוי להרוס הכל יפחת, כי כשאני לידו אני אדם אחר, אני מרגיש אדם טוב יותר.

אני מסתכל על לואי כשהוא מניח את מכונת התפירה שלו על הריצפה, ועדיין לא מצליח לקלוט שהבחור הזה עובר לגור איתי, הדבר היחידי שאני חושב עליו זה איפה הוא היה עד עכשיו?
הוא לגמרי ההפך מכל בחור שאי פעם יצאתי איתו, אני הייתי הראשון שלו, מעולם לא הייתי הראשון של אף אחד, הוא כל כך טוב ותמים, לא מגיע לו מישהו כמוני, שהורס הכל, אולי אבא שלי צדק, אבל כבר מאוחר מידי בשביל לשחרר אותו ממני, אני לא יכול.

לואי הסתכל עליי ״אז אנחנו עושים את זה.״ הוא אמר בחיוך. הושטתי לו את ידי, הוא שאל אותי במבטו מה העניין, ״בוא אני רוצה להראות לך משהו.״ אמרתי לו והוא הניח את ידו בידי, הובלתי אותו והוא אחריי, אנחנו עולים במדרגות, נכנסים לחדר השינה. נעצרתי והסתובבתי אליו.

״אתה רוצה להראות לי את החדר שינה? כי אני חושב שאני מכיר אותו מספיק טוב״ הוא שילב את ידיו וצחק. צחקתי ותחבתי את ידיי בכיסי הגינס שלי.

״לא, אני רוצה להראות לך את זה.״ אמרתי כשאני פותח את הדלת לחדר הארונות, הוא נכנס בתהייה למה אני מתכוון, אמרתי לשרה הבוקר שתפנה חלק מהמדפים מחדר הארונות בשבילו, בשביל שיסדר את הדברים שלו, קניתי שידה בעלת שש מגירות, בצבע לבן שתואמת את מדפי הארון כדי שיוכל לאכסן שם את דבריו.

״פינית את זה בשבילי?״ הוא שאל כשהוא מניח יד על בית החזה שלו, מופתע.

״כן, אם תגור כאן, מגיע לך חלק בחדר הארונות לא?״ שאלתי, הוא התקרב אליי וחיבק אותי.

״תודה, זה מושלם, יותר ממושלם, אתה מושלם.״ הוא אמר כשהוא מרים את מבטו אליי, נושך את שפתיו.

אם הוא רק היה יודעת כמה אני לא מושלם, וכמה הוא מושלם.

נישקתי אותו, והרגשתי בנשיקה הזו כמה אני צריך אותו יותר ויותר בכל זמן שעובר, כמה אני רוצה אותו יותר ויותר, כמה מגע שפתיו על שלי עושות לי את זה, כמה זה נעים, כמה זה מרגיש טוב,
ההרגשה של חום גופו, ההרגשה של חמימות שפתיו, הטעם שלו, הכל, אני לא רוצה להתנתק מזה לעולם. פאק, לאן הכנסתי את עצמי, אבל אני לא יכול ולא רוצה לצאת מהמקום הזה.

After my dream |  אחר החלום שליWhere stories live. Discover now