After my dream | אחר החלום שלי

פרק 19

נקודת מבט הארי:

יצאתי מהמלון של לואי כשאני מנסה להתחמק מכך שאנשים יזהו אותי. פאק אין לי מושג בכלל איך הגעתי למלון שלו אתמול ואיפה האוטו שלי, אני מקווה שלא נהגתי לכאן כי אני לא חושב שהמכונית שלי הייתה שורדת את רמת השכרות שלי, אני לא יודעת איך לעזאזל אני שרדתי את זה. שתיתי יותר מבקבוק ויסקי לבד. אני יודע שהוא ישנא אותי שעזבתי, אני יודע שהוא לא ירצה לדבר איתי יותר בחיים שלי, אבל אני עושה את זה לטובתו, אני אהרוס אותו. לעזאזל. לאן הכנסתי אותו.

ניסיתי לשכוח אותו בכל הזמן, ניסיתי, ניסיתי להתרחק ממנו, אבל אני לא מצליח, תמיד אני מוצא את עצמי חוזר למקום שהוא נמצא בו, בדרך כלל זה לא במודע. כמו אתמול. כשהתפכחתי וראיתי אותו ליידי במיטה, זאת הייתה ההרגשה הכי טובה שיכולתי לקבל, והדבר היחידי שרציתי זה לנשק אותו ולגעת בו, האנוכיות שלי השתלטה עלי כנראה, שוב, וחשבתי רק על עצמי כנראה שבאתי למלון שלו.

רציתי להישאר לידו, אבל לא יכולתי, אני לא יכול לתת לאבא שלי להיות צודק, הפעם לא, אני לא אתן לו את התענוג שהוא יגיד לי ׳אמרתי לך׳ כשיראה שכן הרסתי אותו.

אני צריך להתרחק ממנו, אני חייב.

אני הולך ברחוב כשפתאום אחת הבנות ברחוב זיהתה אותי ותוך שניות כל הרחוב שהלכתי בו התמלא בחורות שהצטלמו איתי, הצטלמתי עם מי שרצתה למרות שהאנגובר שאני חווה עכשיו הוא הדבר הכי גרוע שהיה לי, והצרחות שלהן לא בדיוק עוזרות.

אחת מהבנות בכתה, ״אתה האיידול שלי״ היא אמרה. תמיד שאלתי את עצמי למה הן רואות אותי ככה? איך הן רואות אותי כשזה מה שהן חושבות עלי? אילו היו יודעות איזה דפוק אני וכמה אני אידיוט. חייכתי לאותה בחורה וחיבקתי אותה.

ההמולה לא הפסיקה ואני סימסתי לנייל שיבוא לעזור לי. בקושי הצלחתי לברוח מהן, הן היו הרבה, יותר מידי, ניסיתי להתקרב לבית הקפה הסמוך ממול המלון, בתקווה שההמולה סביבי תיפסק. אחרי כמה נסיונות הצלחתי סוף סוף להיכנס לבית הקפה, המעריצות כמובן באו אחרי וניסו להיכנס לבית הקפה אבל אחראי בית הקפה לא הותיר כניסה מאז שנכנסתי והוא ראה את הבלאגן שהתחולל בחוץ, היו עוד כמה לקוחות בבית הקפה שראו אותי וכמובן ניגשו אלי כדי להצטלם אבל זה היה הרבה יותר מתון לעומת ההמולה בחוץ.

ישבתי וחיכיתי בתוך בית הקפה עד שנייל יגיע לקחת אותי. בנתיים אחראי בית הקפה הגיש לי קפה, הנהנתי אליו כאות תודה. הסתכלתי על כוס הקפה לא מדבר עם אף אחד ולא מסתכל לשום מקום. חושב על כך שבמרחק כמה צעדים מכאן חיי השתנו מאז שלואי התנגש בי ושפך עלי את כוס הקפה שלי.

סוף סוף נייל הגיע. הוא הביא מאבטחים איתו שהצליחו לחלץ אותי מההמולה שבחוץ ישר לתוך המכונית שלי. נכנסתי למכונית שלו והוא הסיע אותי הביתה. ״אני יכול להבין מה עובר עליך?״ שאל אותי נייל בזמן שנהג.