נקודת מבט ג׳אנגקוק:
״אייש סוף סוף סיימתי!״ אמרתי מתמתח אחורה על הכיסא בעייפות. קמתי ויצאתי מהחדר יורד למטה רואה את טאה בטלוויזיה. ״מה אתה רואה?״
שאלתי יושב לידו מצמיד אותו אלי. ״אגדת הים הכחול״ הוא אמר וחייכתי ״אני אוהב את הסדרה הזאת״ ״גם אני היא סדרה טובה״ הוא אמר והנהנתי והוא שם את הראש שלו על החזה שלי.
״קוק..״ ״אממ בייב?״ שאלתי נשען קצת אחורה. ״אני חשבתי על זה ואני באמת מוכן..״ הוא אמר וסיבבתי אליו את הראש ״בייב דיברנו על זה-״
״אני באמת מוכן אני לא אומר סתם!״ הוא אמר וסיבב אלי את הראש שלו. ״אתה באמת מרגיש ככה??״ שאלתי והוא הנהן ״אני לא מפחד יותר אני אוהב אותך ואתה אותי״
הוא אמר והנהנתי בחיוך. ״אני שמח שאתה כבר לא מפחד״ אמרתי מלטף לו את הלחי. ״נעשה את זה בהזדמנות אחרת טוב בייב? אני עייף״ אמרתי והוא הנהן מחזיר את הראש שלו לחזה שלי.
״לילה טוב..״ הוא אמר וחייכתי ״לילה טוב״ החזרתי מפהק ועוצם את העיניים.
נקודת מבט טאהיונג:
״הלו ג׳ין?״ ״טאה המפתחות שלי של המשרד בעבודה נפלו בבית שלך אתה יכול לחפש לי אותם?״ ״כן בטח יש משהו תלוי עליהם?״ ״קואלה״ ״אוקי אני אגיד לך אם אמצא״ ״אוקי תודה״ ״ביי״
אמרתי מנתק את השיחה ״מה קרה?״ ג׳אנגקוק התעורר ושאל בעייפות. ״ששש תחזור לישון״ אמרתי קם מהספה. ״לאן אתה הולך?״ הוא שאל.
״ג׳ין איבד את המפתח של המשרד שלו בבית אני מחפש לו אותו״ אמרתי והוא הנהן. ״זה עם מחזיק מפתחות קואלה?״ הוא שאל והנהנתי מהר ״ראית אותם?״
שאלתי ״כן..הוא שכח אותם במטבח״ הוא אמר והלכתי מהר למטבח רואה אותם בקערה. הוצאתי את הטלפון והתקשרתי לג׳ין.
״הלו טאה מצאת??״ ״כןכן שחכת אותם במטבח״ ״אוו תודה תודה תודה נאמג׳ון עכשיו יבוא לקחת אותם הוא בסביבה״ ״סבבה״ ״ביי״ הוא אמר מנתק.
״אני עייף!״ אמרתי משעין את הראש על האי לכמה שניות. ״אחח פאק למה זה היה טוב?!״ צעקתי על ג׳אנגקוק שהחליט להפליק לי לישבן.
״סתם רציתי יש לך ישבן ממש..מגרה״ הוא אמר ונהיתי אדום. ״למה לעזעזל אתה אומר לי את זה??״ שאלתי והוא חייך ״מישהו כאן מסמיק״ הוא אמר מתקרב אלי.
״אחורה ארנבי״ אמרתי והוא צחק ותפס אותי מרים אותי על השיש. ״היית בטוח לגבי מה שאמרת מקודם?״ הוא שאל והנהנתי ״כן אני כן״ אמרתי והוא נשך שפתיים והנהן.
״אוקי אז מה דעתך על..עכשיו?״ הוא לחש לי באוזן וחייכתי ״חשבתי שאתה עייף״ אמרתי ״הייתי״ הוא ענה והנהנתי ״נאמג׳ון צריך לבוא לקחת את המפתחות אז אחר כך״
אמרתי והוא הנהן מנשק אותי ״אממ!״ נאנחתי וזזתי ממנו ״תפסיק לנשוך אותי כלב!״ אמרתי והוא צחק ״רק בשבילך״ הוא לחש וחייכתי יורד מהשיש.
״הוא כאן״ אמרתי ששמעתי את הצפירות מבחוץ. לקחתי את המפתחות ויצאתי לבחוץ מתקרב למכונית של נאמג׳ון. ״תודה טאה״ הוא אמר וחייכתי ״בבקשה״ אמרתי מביא לו את המפתח.
״צריך לקבוע עם החברה לצאת שוב״ הוא אמר ״נקבע״ אמרתי והוא הנהן ״ביי תמסור דש לקוק״ ״אני אמסור״ אמרתי והוא נסע. נכנסתי לבית ונעלתי את הדלת.
״קוקי איפה אתה?״ שאלתי ״בחדר תעלה!״ הוא צעק ״אני בא!״ צעקתי חזרה עולה מהר במדרגות.
()()()()()
YOU ARE READING
You are my saver
Romance{ הושלם } ״א-אני הייתי בקומה 10 שנים וגם איבדתי את הזיכרון שלי״ הוא אמר וישבתי לידו. ״זה בסדר הכל יהיה טוב אני אעזור לך להחזיר את הזיכרון שלך״ ״אתה מבטיח?״ ״כן״. היי כולם התגעגעתי מקווה שתואהבו את הסיפור החדש שלי ואני אשמח גם לראות מה אתם חושבים עלי...
