נכנסתי הביתה ואמי הייתה בטלפון.. החלטתי ללכת להכין לי תה אולי זה ירגיע את כאב הבטן ופתאום אני שומעת כוס מתנפצת
רצתי מהר לאמי לבדוק מה קרה והיא צרחה בבכי ״לא!לא!זה לא יכול להיות!״
״מה קרה?״ שאלתי אותה
״מת.. אח שלך..הו..הוא מת.״
התחלתי לבכות ״מה? איך? מה קרה לו?״ אמרתי
״הוא היה מעורב בדברים שהוא לא היה צריך להתערב בהם אני לא מאמינה שזה נגמר בזה..״ אמרה
קמתי מהספה רצתי לחדר נכנסתי למיטה ולא הפסקתי לבכות
עד שנרדמתי.
שמעתי צילצול בטלפון זה היה ריי
פאק אני צריכה לעשות איתו את העבודה שכחתי מזה
ואז נזכרתי מה קרה אח שלי.. אח שלי מת
עדיין לא ברור לי למה
שלחתי לריי הודעה שאני עוד 20 דקות אצלו
התלבשתי התארגנתי שמתי מהבושם אהוב עליי יצאתי מהחדר וראיתי את אמי ישנה על הספה אז לא רציתי להפריע לה אז רשמתי לה פתק על השולחן ״אני הולכת לידיד שלי לעשות את עבודה אני אחזור לקראת 7״
ויצאתי מדלת הבית.
הגעתי אליו לבית הגדול והעצום שלו צילצלתי בפעמון אישה פתחה לי אני משערת שזאת המשרתת, נקשתי בדלת ״פתוח״ אמר
נכנסתי לחדרו ועניי ממש עוד רגע דומעות
״מה קרה אנגל?״ ריי אמר בקול שקט ורגוע אבל בו זמנית מושך ברמות.
הדמעות פשוט יצאו נשברתי הייתי רגע מליפול על הריצפה אבל לריי יש אינסטינקטים מהירים והוא תפס אותי ממותניי לפני שנגעתי בריצפה
״אח שלי.. הוא.. מת״ הוצאתי מפי תוך כדי שאני נשברת על ידיו הגדולות.
נקודות מבט ריי-
״מה? אם את בסדר עם זה את יכולה לספר לי מה קרה לו?״ שאלתי
היא ענתה בקול השברירי והיפה שלה ״אני לא יודעת כל מה שאמי אמרה לי זה שהוא התעסק בדברים שהוא לא היה אמור להתעסק בהם..״
שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות את העבודה או לחזור לביתה לנוח..היא ענתה שהיא רוצה להישאר ולסיים עם העבודה הזאת היום..
חילקנו ביננו את השאלות וסיימנו תוך חצי שעה את העבודה..
״את רעבה?״ שאלתי
היא ענתה בקול מותש ״את האמת שכן..קצת״
״את רוצה להזמין משהו?״
״אין עליי כסף״
״הכל טוב אנג׳ל..עליי.״
״ממש לא,אני לא צריכה נדבות.״ ענתה לי בקול קצת מעוצבן ״טוב אז מה את רוצה לאכול?״ שאלתי בקול ערמומי עם חיוך קטן
״פיצה״ ענתה לי
״אין בעיה״ אמרתי ובלי שהיא שמה לב התקשרתי לפיצריה הכי טובה בעיר
״הלו? כן אני רוצה להזמין 2 מגשים אחד חצי אננס חצי בצל והשני חצי זיתים חצי רגיל״
היא באה לנתק לי את השיחה אך תפסתי לה את היד והצמדתי אותה לקיר
״תודה רבה, להתראות״ אמרתי וניתקתי את הטלפון.
חייכתי אליה כשאנחנו קרובים מתמיד,היא צמודה לקיר בזמן שאני תופס את ידה ומצמיד אותה לקיר מעל ראשה..
״שתדע שאני מחר מביאה לך את הכסף לבית ספר״ אמרה לי בקול עצבני
״ממש לא אנג׳ל אל תעצבני אותי אני בא ממשפחה מספיק עמידה כדי לשלם על 2 מגשי פיצה״ עניתי לה בקול משועשע
״וואי אני שונאת אותך״ אמרה וחייכה חיוך קטן שגרם לי לחייך מיד אחר כך
נקודת מבט אנגל-
הוא חייך חיוך יפה מלא שיניים והרגשתי את הדם עולה לי לראש ואת הלחיים שלי מאדימות
״יפה לך אדום״ אמר וצחק בזמן שהלך להתיישב על המיטה משאיר אותי צמודה לקיר
״וואו סתום כבר ילד מעצבן״ עניתי בקול רם ועצבני
הוא נעמד מולי ומתחיל להתקדם מה שגורם לי ללכת אחורה ״מה אמרת עכשיו?״ שאל בקול רציני
״שאתה ילד מ-ע-צ-ב-ן״ עניתי מדגישה כל אות ואז נתקלתי בקיר
״טוב״ ענה והתחיל לדגדג אותי כל כך חזק עד שלא יכולתי לעמוד בזה ורצתי בחדר הגדול שלו מנסה להימלט ממנו
״דייי״ סיננתי מפי בזמן שלא הפסקתי לצחוק
ואז נפלתי על המיטה.הוא ממשיך לדגדג אותי ואומר לי בקול הגברי העמוק שלו ״תחזרי על מה שאמרת״
בזמן שהוא יודע שאני לא יכולה כי הוא ממשיך לדגדג אותי.
״א..אהטעאהע..מ..אעטאטע.ר...ת..י..״ ניסיתי לדבר מבין הצחוק שלי
״כן?״ הוא שואל ומפסיק לדגדג אותי
״שאתה ילד ממש לא מעצבן!!!״ עניתי בקול משועשע כי ידעתי שאם אחזור על מה שאמרתי מתקפת הדגדוגים תחזור ״יופי״ הוא אמר בזמן שהוא רוכן מעליי ואני שוכבת מתחתיו על המיטה שלו..
ואז הטלפון צלצל..זה המשלוח של הפיצות..
*נקודת מבט ריי*
ירדתי לשער הבית להביא את הפיצות ולא יכולתי להפסיק לחשוב על אנג׳ל שוכבת מתחתיי מחייכת את החיוך היפה שלה ולא מצליחה לדבר מבעד לצחוק המתגלגל והמושך שלה
ורק חשבתי על מה היה קורה אם זה לא היה הצחוק שהיה עוצר אותה מלדבר..
^וואי ריי תתאפס על עצמך אתה לא יכול להתאהב בה!!^ התת מודע שלי צעק עליי ומהר מחקתי את המחשבות בזמן שפתחתי את דלת חדרי וראיתי את אנגל יושבת על המיטה שלי משחקת בטלפון
״הפיצות פה!!״ היא צעקה בצחוק וקמה אליי...או לפיצות..
היא פתחה את המגש ואמרה ״איכס ריי מי אוכל פיצה עם אננס?״
״אני״ עניתי לה
״אז אתה-״
״כן?״ קטעתי אותה בקול משועשע עם חיוך קטן
״לא משנה״ ענתה לי עם חיוך
״שנשים סרט?״ שאלתי
״ברור״ ענתה
״טוב אז אני בוחר״
״בסדר אבל דקה לפני זה אני חייבת לך תודה״ אמרה לי
״על מה תודה?על הפיצות?נשבע לך שאם את עוד פעם אחת תגידי משהו-״
״לא,לא על הפיצות אלא על זה שגרמת לי לשכוח את היום הנורא הזה, תודה ריי״ קטעה אותי וראיתי דמעה שיורדת במורד הלחי שלה
מהר ניגבתי את לחייה ותפסתי בפניה הקטנות והרמתי אותן כך שתסתכל לתוך עיניי ואמרתי לה ״אנג׳ל הכל בסדר! וכל מה שאת צריכה אני פה״
חיבקתי אותה והיא חיבקה אותי חזרה
״הסרט הזה בסדר?״ שאלתי
״וואי כן אני מתה על מארוול״ ענתה
והתיישבנו על המיטה.קרובים.מאוד קרובים.
