Part 10

184 11 9
                                    


הגעתי הביתה לאחר שריי ליווה אותי הביתה למרות שביקשתי ממנו שלא.. המחשבה שריי קשור לרצח של אחי לא עוזבת אותי.
ועוד יותר מזה המחשבה שאני רוצה בן אדם שכנראה קשור לרצח שלי אחי משגעת אותי ומעסיקה אותי ברמות!!
אני צריכה לחקור את זה..אני צריכה להבין מה מי איך מתי, ואני נשבעתי אני נשבעתי שאני אנקום במי שרצח אותו ואם זה באמת קשור לריי כמו שהילדים אמרו לי היום.. פאק, מה אני אמורה לעשות? מה?
נמאס לי באמת שנמאס לי.
נכנסתי להתקלח בתקווה להירגע בתוך המים הצלולים,הכנתי אמבטיה חמה והכנסתי לתוכה פצצת אמבטיה שהכנתי בעצמי..
הורדתי בגדים ונכנסתי לבפנים. נרגעתי בתוך המים החמים אחרי חצי שעה לפתע נשמעו קולות מפתח מהדלת הבית. מהר התלבשתי ויצאתי מתוך חדר האמבטיה ראיתי את אמי ורצתי אליה בחיבוק ענק ועוטף
״קרה משהו?״ אמי שאלה בחשש.
״לא אני ממש התגעגעתי אלייך!״ אמרתי לה עם חיוך. ״את רעבה? את רוצה שאני אכין לנו משהו לאכול?״ שאלה.
״אני אשמח״ עניתי.
אמי הכינה לנו ארוחת צהריים, חביתה עם ירקות בצד וישבנו לאכול
״אז איך עבר עלייך היום?״ אמי שאלה.
אני מתתי להגיד לה על מה שהילדים סיפרו לי.. שאחי הגדול היה בכנופייה.. שבגלל זה הוא מת.. אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה איתה, אני לא רוצה להכאיב לה.. גם ככה כואב לה, היא בוכה כל לילה ולדעתי היא גם חושבת שאני לא שומעת אבל זה הורג אותי!
״היה יום ממש סבבה״ עניתי עם חצי חיוך מזויף.
אחרי שסיימנו לאכול נכנסתי לחדר, רציתי קצת לנשום אוויר אז החלטתי להתלבש ולצאת להליכה בחוץ..
יצאתי מהחדר כדי להודיע לאמא שלי אבל היא לא הייתה בסלון, כנראה היא הלכה לנוח אז שלחתי לה הודעה בווצאפ
*היי אמא אני הולכת להליכה בחוץ אני לא אחזור מאוחר*.
יצאתי מדלת הבית, שמתי אוזניות עם מוזיקה בפול ווליום והתחלתי ללכת, לא שמתי לב אפילו לאן אבל מסתבר שהגעתי לשכונה הישנה, או יותר נכון, השכונה המפחידה.
לא העזתי להתקרב לשם לבד. תמיד הייתי הולכת עם כריסטיאן..אבל.. אתם יודעים..
ניסיתי להבין איפה אני נמצאת וכשהבנתי שאני יותר קרובה ליציאה מהשכונה מאשר לכניסה החלטתי להמשיך להתקדם למרות הפחד..
התחלתי לשמוע רעשים מאחת הסמטאות ומה שראיתי היה נורא
חבורה של ילדים מפוצצים מישהו אחר במכות.
קפאתי.
וכשהם קלטו אותי הם צעקו לי ״ילדה מה את עושה מפה לכי מהר״
יצאתי מהשוק והתחלתי לרוץ לכיוון היציאה
אבל..הם תפסו אותי, הפילו אותי לרצפה ומשם אני לא זוכרת כלום.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היוש נסיכות שלי!!!! תודה רבה על כל ההערכה זה הכי לא מובן מאליו!
אני יודעת שלקח לי הרבה זמן להעלות עוד פרק אבל זה בגלל כמה דברים אישיים שקרו לי..
אוהבת אתכן הכי בעולם!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

If I only knewWhere stories live. Discover now