חזרה על הסוף מהפרק הקודם:
זהו. קברו אותו.
אנחנו בבית עכשיו.
נמאס לי מהעולם הזה.
היום הזה הרס אותי.
והחלטתי לעשות משהו שלא עשיתי שנים.
הלכתי לחדר האמבטיה ותפסתי את סכין הגילוח בידי, לחצתי איתה על שורש כף היד שלי עד שהרגשתי נוזל חם נשפך במורד ידי.
הסיפוק שזה נתן לי גרם לי לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
ככה חמש או שש פעמים..
נכנסתי להתקלח ויכולתי להרגיש את המים החמים צורבים את ידי.
יצאתי מהמקלחת וקפצה לי הודעה
ריי🐵- ״מה איתך? הכל בסדר? איך עבר עלייך היום?״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסתכלתי על ההודעה ולא האמנתי למה שעיניי רואות, הייתי מופתעת כל כך מההודעה הזאת..הייתי מופתעת מזה שאכפת לו ממני..
את האמת? חיכיתי להודעה הזאת..
עניתי לו: ״אני בסדר, יום קשה..״
ריי🐵- ״אני בטוח שעבר עלייך יום קשה.. שתדעי שאם את צריכה לדבר אני פה תמיד...״
*נקודת מבט ריי:*
אני שולח לה את ההודעה הזו ורוצה להרביץ לעצמי, איך אני נותן לעצמי להתנהג ככה איתה?? איך אני כל כך רגיש אליה וכל כך אכפת לי ממנה? מה יש בה בילדה הזאת שגורם לי להתנהג כל כך שונה???
השיחה בוואטצאפ:
אנג׳ל🐵- ״תודה ריי..לא מובן מאליו.. תגיד, אתה בא מחר לבית ספר?״
ריי🐵- ״הכל בסדר ימשוגעת זה הכי בקטנה בעולם💞. כן אני בא מחר לבית ספר.. רוצה שאתן לך טרמפ מחר בבוקר?״
אנג׳ל🐵- ״זה ממש לא בקטנה אני באמת מעריכה את זה ברמות!! אני מעדיפה ללכת ברגל אבל תודה על ההצעה❤️״
טוב השעה כבר אחד בלילה אני אלך לישון ונראה כבר מה יהיה בבוקר..
נכנסתי למיטה וכיביתי את כל האורות, אני לא יכול לישון אם אין חושך מוחלט אבל הפעם יש משהו אחר שמפריע לי לישון.. אנג׳ל.
וואי אני כל כך עצבני שאני יכול לשבור משהו, איך אני נותן לילדה הזאת שלא הכרתי אותה עד השנה לגור לי ככה בלב??
מה אני עושה? איפה ריי שמזיין את מי שבא לו ולא נקשר רגשית בכלל? כולם מכירים אותי בתור זה שאין לו רגשות, בן אדם קר שלא בנוי לזוגיות אבל עדיין כל הבנות היו מתות ללילה איתו.. אני סטוציונר, אני לא בנוי לזה..
וואי השעה כבר 3:00 ואני לא מצליח להירדם כוסאמאמק
*בוקר*
ישנתי חצי שעה בלחץ.. כל הלילה חשבתי עליה עד שבערך ב4 התקשרתי לאחת הבנות שמאוהבות בי ואמרתי לה לבוא אליי.. וכרגיל זיינתי אותה, היא עשתה את מה שהיא יודעת שאני אוהב והלכה..
ומרוב שהייתי עייף נרדמתי בלי להתקלח אפילו..
טוב אני נכנס להתקלח ולהתארגן מהר השעה כבר 7:00
סיימתי להתארגן ב7:30 והחלטתי ללכת לבית של אנג׳ל וללכת איתה ברגל.. קיבלתי מידע שהיא יוצאת ב7:45 מהבית.. אז נסעתי מהבית שלי לביתה וחיכיתי לה בספסל שמתחת לבית שלה.. היא יצאה מהבית ו-וואו! היא לובשת את הג'ינס הכי יפה שראיתי. הוא יושב לה על הגוף מושלם ומבליט לה את כל המקומות הנכונים, אני לא יודע איך היא עושה את זה אבל החולצה המכוערת של הבית ספר יושבת עליה הכי יפה שיש.
״בוקר טוב אנג׳ל״
אמרתי לה והיא קפצה מבהלה,
״ימשוגע מה אתה עושה פה הבהלת אותי״
אמרה והסתכלה עליי.. יותר נכון, בהתה בי..
״כדור הארץ לאנג׳ל!! את שוב בוהה בי.. כאילו אני מבין שאת חושבת שאני מהמם אבל את יכולה להגיד את זה את לא צריכה לבהות״
אמרתי בציניות והיא החזירה לי
״איכס אתה מכוער ריי תתקדם יאללה הולכים ברגל״
״לא מגיע לי חיבוק?״ אמרתי לה
״וואי שתוק כבר יאללה קח כיף ובוא נתקדם״ ענתה לי
״אני לא מתקדם את שאת לא מביאה לי חיבוק״ עניתי עם חיוך מרוצה על שפתיי
״טוב יאללה״ אמרה ובאה לחבק אותי
השרוול שלה עלה קצת וראיתי 5 או 6 פסים על הזרוע שלה..
״אנג׳ל מה זה?!״ אמרתי עצבני ותפסתי לה את היד
״אוי נו סתם נחתכתי מה אתה עושה עניין״ ענתה ושוב באה להתקדם
תפסתי לה את התיק ומשכתי אותה אחורה
״את חושבת שאני מטומטם?! את חתכת את עצמך!!״
״נכון, חתכתי את עצמי, מה אתה רוצה?! אה? היה לי יום מסריח, אח שלי נרצח, ועכשיו רק אני ואמא שלי נשארנו!!! לבד בעולם הזה!״
ענתה לי והעיניים שלה נצצו מדמעות..הבנתי שהגזמתי עם איך שאמרתי את זה..
״סליחה אנג׳ל, סליחה שצעקתי ככה, אני פשוט מנסה להבין למה שתפגעי בעצמך? זה חדש לי.. בחיים זה לא היה ככה קרוב אליי..״ אמרתי לה בעדינות
״אתה יודע מה? זה היה טעות שבאת לפה.. אין לי כוח. לך תעלה על הרכב היקר שלך ותיסע לבית ספר עם בגדי היוקרה שלך.. ואז תחזור לבית הענק שלך עם כל המשרתים וכל האוכל שיש לך במקרר ואני אלך ברגל, עם שירים, עם האוויר הקריר שיש בחוץ וזהו.״
היא אמרה וכל פניה התרטבו מדמעות.
ניגבתי את הדמעות בעזרת האגודל שלי, הרמתי את ראשה ואמרתי לה
״אנג׳ל אני כל כך מצטער, אני לא התכוונתי לפגוע בך ואני פשוט לא רוצה שתעשי את זה לעצמך שוב..״ ומשכתי אותה לחיבוק חם, הדמעות שלה הרטיבו לי את החולצה, אבל לא היה לי אכפת, היא התפרקה בין הידיים שלי, היא התחילה לבכות יותר ויותר חזק עד שלא הצליחה לעמוד והייתי צריך לתת לה תמיכה בעזרת ידיי.
היא החלה להגיד דברים על אח שלה ונתנה לחזה שלי מכות עם אגרופים הקטנים שכמובן לא היה אכפת לי, מה שהיה חשוב לי זה שהיא תתפרק ותוציא את מה שיש לה על הלב.
אמרתי לה בקול עדין
״אני תמיד פה בשבילך אנג׳ל, תזכרי את זה. יאללה בואי נתקדם לבית ספר שלא נאחר״
והיא ענתה לי
״את האמת שיצא לי החשק מללכת ברגל בוא ניסע באוטו שלך״
חיוך גדול עלה על פניי ומיד תפסתי את המפתחות בידי והלכנו לאוטו ביחד, פתחתי לה את הדלת והיא נכנסה, ראיתי שהיא כבר יותר רגועה ועלה לי חיוך קטן ללא שיניים על הפנים.. נכנסתי לאוטו ולפני שהתחלתי לנסוע שאלתי אותה
״איזה שיר את רוצה לשמוע?״
״לא אכפת לי״ ענתה בקרירות
״אז לא נשמע שירים״ עניתי לה וחיכיתי לתשובה שלה
״טובבב אז שים משהו של Arctic Monkeys"
״את שומעת את השירים שלהם?״ שאלתי בפליאה
״ברור זו הלהקה האהובה עליי,מה אתה גם שומע אותם??״ שאלה אותי עם חיוך
״כן מה יש לך אחת הלהקות״ עניתי לה בציניות והיא הבינה שאני לא מכיר אף שיר שלהם..
״טוב אז תן לי לבחור שיר״ אמרה ושמה את 505
וכל הדרך צרחה את השיר הזה.. שמחתי לראות אותה ככה מאושרת עם מצב רוח טוב.
הגענו לבית ספר וחניתי בחנייה הקבועה שלי, ירדנו יחד מהאוטו וראיתי שכל החברים שלי מסתכלים עליי כאילו אני איזה חייזר
*נקודת מבט אנג׳ל*
ירדנו מהאוטו וחייכתי אליו, התקדמתי לכיוונו כי רציתי להגיד לו תודה על הטרמפ וללכת איתו לכיתה ובכללי להודות לו על מה שהיה היום בבוקר
״ריי רק שתדע שמה שהיה היום בבוקר לא מובן מאליו בכלל ואני מעריכה את כל כך ברמות שאתה לא מבין״
והוא ענה לי ״תגידי את רצינית? כמה פעמים תגידי תודה על דברים קטנים? אני רק רוצה שתבטיחי לי שלא תפגעי בעצמך שוב״
חייכתי ואמרתי לו ״מבטיחה לך באמת״
״אם את רוצה לעשות את זה אין לי בעיה שתבואי ותרביצי לי ותוציאי את זה עליי רק אל תפגעי בעצמך״
צחקתי בקול רם וחיבקתי אותו חיבוק חזק.
