נגמר הסרט.צחקנו מלא, אני וריי היינו במשך כל הסרט צמודים מאוד אחד לשני על המיטה הגדולה והנוחה שלו.
הסתכלתי בטלפון וראיתי שהשעה כבר 20:15
״פאקק״ אמרתי
״מה קרה??הכל בסדר??״ ריי שאל
״אמרתי לאמא שלי שאני אחזור ב19:00 אבל כבר 20:15 היא בטח ממש דואגת לי!!״ עניתי
״הזמן עובר מהר כשנהנים״ אמר עם חיוך קטן
״כן אה?״ גיחכתי
״את הולכת?״ שאל
״כן..רוצה ללוות אותי?״ שאלתי מהססת
״זו לא שאלה בכלל, נראה לך שאני אתן לך ללכת לבד הביתה בשעה הזאת?!״ ענה
״אז יאללה בוא נשים נעליים ונצא מהר״ עניתי בזמן שקמתי מהמיטה
יצאנו מהארמון..אממ סליחה הבית שלו והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלי..
כל הדרך צחקנו..כשהגענו לתחילת הרחוב שלי אמרתי לו ״יאללה תודה שליוות אותי אני יכולה להמשיך מפה לבד״ לא היה לי נעים שאני יראה היכן אני גרה..
״הכל טוב אני יכול להמשיך ללכת תאמיני לי״ ענה
״ריי ביקשתי שתלך נכון?!״ הרמתי את קולי..ריי עמד עם פרצוף קצת מבוהל
״סליחה..כל היום הזה..ואח שלי..לא התכוונתי לצעוק״ אמרתי והרגשתי דמעה יורדת במורד לחיי..
״הכל טוב״ אמר וחיבק אותי..ראשי קבור בתוך חזהו השרירי והוא מלטף את הראש שלי..
אמר לי שלום והלך..
נכנסתי הביתה.אמא שלי עדיין ישנה בסלון.. לא הערתי אותה..היא צריכה את הכוח ללוויה מחר בבוקר..
אני כל כך עצבנית!! אני מבטיחה שאני אנקום במי שעשה את זה! אני אנקום נקמה כל כך מרה ומתוקה למי שלקח את אח שלי. לא מספיק אבא נפטר מהמחלה הארורה הזאת שהיינו קטנים..עכשיו אמא מתמודדת עם עוד אובדן!! ונשארנו לבד.
אני לא מרחמת על מי שעשה את זה.בכלל לא.
התארגנתי כדי להיכנס להתקלח וחיפשתי את הטלפון כדי לראות מה השעה ולשים שירים אולי זה יעביר לי את המצב רוח הזה..
פאק!!! הטלפון לא פה..כנראה שכחתי אותו אצל ריי.. לא נורא מחר לפני הלוויה אעבור אצלו ואקח את הטלפון..
נכנסתי להתקלח ונרגעתי במים החמים מנסה להרחיק את המחשבות על אחי לפתע שמעתי את דלת הבית נפתחת..בטח זאת אמי שהתעוררה מהרעש של המקלחת..היא בטח יוצאת להירגע או משהו בחוץ..
הצעדים מתקרבים לחדר האמבטיה
״אמא הכל טוב?? אני עוד כמה דקות אצא״ צעקתי מעבר לדלת
דפיקה נשמעה בדלת.
״אמא הכל טוב את לא צריכה לדפוק תיכנסי אם את צריכה משהו״ צעקתי שוב
הדלת נפתחה לאט ״זה אני אנג׳ל..אמא שלך ישנה בסלון תהיי בשקט שלא תעירי אותה״
מיד זיהיתי את הקול הגברי, העמוק והמושך שלו..
ריי.
מיד סגרתי את המים ותפסתי מגבת כדי ללפף אותה סביב גופי..
״מה אתה עושה פה????״ קפצתי בבהלה
״איך נכנסת לפה בכלל????איך ידעת איפה הבית שלי אם לא ליווית אותי עד לפה????״ צעקתי
״הדלת של הבית שלך הייתה פתוחה..אל תשכחי לנעול אותה.. בטח אם זה רק את ואמא שלך פה..ואל תדאגי לגבי זה יש לי את המקורות שלי..אם אני רוצה לדעת משהו אני יודע״ אמר ברוגע..
לא עניתי..הסתכלתי לתוך עיניו שהיו נראות כאילו האוקיינוס הכי כחול ויפה עשה ילד עם היער הירוק ביותר בעולם!!
״בכל מקרה..שכחת את הטלפון שלך אצלי ולא רציתי שתעברי אצלי מחר..בכל זאת יום קשה..״ אמר בידיעה שאני עסוקה בלטבוע בעיניו
״אנג׳ל? את שוב בוהה״ סינן בגיכוח והוציא אותי מההלם
״מי בוהה בך ימכוער???״ אמרתי והרגשתי את לחיי מאדימות ״מה אמרת?״ שאל בהפתעה
״שאתה מכוער!״ אמרתי בקול רם יותר
לא הספקתי להגיד עוד משהו וכבר הוא היה מרחק נשימה ממני,תופס את סנטרי גורם לי שוב להסתכל בעיניים העמוקות שלו.
״תחזרי על מה שאמרת״ אמר ברוגע קצת מתנשא.
״שאתה מ-כ-ו-ע-ר״ עניתי
מרגישה אותו מתקרב אליי עוד ועוד
״סבבה..אז אולי תפסיקי לבהות בי כל הזמן ואז אני גם אשתכנע שזה מה שאת חושבת..״ אמר והתרחק ממני.. הלך להישען על השיש
״אה ויפה לך אדום..״
אמר ויצא מביתי.
וואו!!!! היינו כל כך קרובים לנשיקה!! למה הוא התרחק ממני????
הוא יודע שאני רוצה אותו?
יואוווו
טוב היה יום ארוך ומחר יהיה עוד יום ארוך יותר..אני צריכה לישון
