~סיום לימודים~
היינו מחוץ לשער אני רוני ורועי מחכים טיפה לראות עם ליווי יצא החוצה.
רועי כמובן הדרמה מי השניים קימט פנים וחשב "זה רק אני או שהלימודים עבורו ממש מהר?"
רוני חשבה טיפה ואז הנהנה ואמרה "סופרת עצלנית לעזאזל"
רועי סטר לה בעורף "די לשבור את החומה הרבעיתת"
רוני נעצה בו מבט זועם "אבל זה נכון!!"
"אוקי אבל הראשית לא יודעת על זה!!" הוא השתולל מצביע עלי.
אני כמובן התעלמתי מהם שני חולי נפש, והסתכלתי לאופק, פתאום אני רואה את לא אחר מאשר חתיך עולמי הלא נמוך פתאום צועד לעברנו, חיוך ענק פרח על שפתיי ונופנפתי עליו אבל החיוך ירד ברגע שראיתי אותו זועף, אוי שיט זה אף פעם לא סימן טוב.
התחלתי להסתובב ובאתי ללכת שמשהו או יותר נכון מישהו תפס לי בחולצה מאחור "לא כל כך מהר, לאן את חושבת שאת הולכת הא?" הוא נזף בי במבט קר.
לגמתי בחוזקה שולחת מבט תחנונים לרוני ורועי שיעזרו לי, שנהם הנוטשים המסריחים פשוט הסתובבו ונטשו אותי מנופנפים לי בעליזות לשלום, חמורים שיפול עליהם פסנתר אמן!!
הסתובבתי לאט ממש כמו באנימה "היי קפטן, איך מזג האוויר שם למעלה?" הבנתם בגלל שהו היה נמוך ועכשיו הוא גבוהה אה אה.
לא משנה אני יפסיק, נראה כאילו הוא קלט ויכולתי להוראות ממש סימן קריצה בצד שלו "הא?"
"לא כלום לא אמרתי כלום" אמרתי בצפצוף מסתכלת לרצפה מקווה שהיא תבלע אותי.
נאנח הוא משחרר אותי ומתחיל לצעוד קדימה ובחיפזון הדבקתי את הקצב וכך צעדי לידו "איפה את גרה?" הוא שאל אותי בלי להביט בי
"אני? אממ אני גרה ברחוב השרון" אמרתי
"אה... אני גר לידך, די קרוב רחוב ליד" הוא אמר
ישר קפצתי בהתרגשות "ייא באמת? אני יכולה לבקר הרבה עכשיו?" שאלתי מקפצת עם כוכבים בעניים.
חיוך קטן תיהר את פניו "בטח" הוא הושיט את ידו ותפח על ראשי כמה פעמים, והמשיך ללכת
עמדתי שם אדומה כמו עגבנייה, אלוהים אני יכולה למות באושר, מיד התאוששתי ורצתי בשביל להדביק את הפער.
דינג
לשמע הודעה שלפתי את הטלפון שלי, נאנקת שראיתי מי כתב לי, או יותר נכון מה כתוב שם.
אמא: שירה אני לא אוכל לאסוף היום את מוריה, תאספי אותה בשבילי, תודה.
הרמתי את ראשי לשמיים שולחת להם את תחנוני 'למה אני?'.
נאנקתי בפעם המי יודע כמה היום, אפשר חיים חדשים בקשה?, ליווי הסתכל עלי בבלבול "מה קרה?" קולו הקריר חתך את מחשבותיי.
סגרתי את הטלפון והחלקת אותו לכיס "אמא שלי רוצה שאני האסוף את אחותי הקטנה מהכיתה שלה" גלגלתי עניים בחלק האחרון, זמזום מהיר ממנו והמשכתי "אני לא מאמינה שאני צריכה לאסוף אותה! שתחזור לבד" השתוללתי, מה שהיה נכון, הילדה בת שמונה! מה? הבית שלנו נמצא כמה רחובות משם, הסתכלתי על ליווי ועלה לי רעיון, נתתי לו את המבט הגור הכי טוב שלי "אתה יכול לבוא איתי קפטן?"
YOU ARE READING
חלום המשאלות חלק 2
Romanceאז כןן!! חלום המשאלות חוזר לעונה שנייה שירה וליווי נפגשים ומתאחדים שוב, החברים הכי טובים של שירה רוני ורועי חיים בשביל להביך אותה ולשגע את כולם הסיפור הזה הוא מה קורה בחיים שלהם אנחנו גם מגלים שליווי יש אח תאום מסתורי וגם מה קורה עם סאקורה וקארמה? ...
