יריבה?

47 5 4
                                    

עמדתי עם התיק בחוץ, טוב לפחות ניסיתי

"רועי ישלם על זה" רטנתי בעצבנות, בגללו איחרנו!

וחוץ מי זה אני מקבלת פה תחושת שכבר משהו כזה קרה בעבר...

אה הדליים בחום כן.. אחלה זיכרון...

הסתכלתי על התקרה "מה אני אמורה לעשות עכשיו שעה?" מלמלתי לצעמי נזכרת בחלום שהיה לי פתאום.

עניי התמלאו דמעות, נשכתי את שפתי והראייה שלי נהייתה מטושטשת, הייתי בטוחה שראיתי אותם, שמעתי אותם, אבל כלום זה היה רק חלום..

אני רוצה לראות איתם שוב...

רעש הוציא אותי מהמחשבות שלי, הסתכלתי וראיתי את ליווי יוצא מהדלת, רק לראות אותו העלה לי לחיוך על הפנים.

בחיוך קורן ניגשתי עליו "קפטן!!" עמדתי מולו

ליווי העלה חיוך קטן על השפתיים וחשב שאני נראת כמו גור, הושיט את ידו הוא טפח על ראשי בחיבה "אני רואה שזה קורה הרבה אה?" הוא שאל

למה הוא מתכוו- אה... חמור!

גלגלתי עניים ושילבתי ידיים "הדבר האחרון שקורה הרבה הוא החיוך הקטן שלך" החייכתי בהתגרות, וזה נכון בזמן האחרון אני רואה מחייך הרבה יותר, שלא שאני לא אוהבת את זה אני חושבת שזה מקסים להפליא.

כנראה הוא חא חושב כמוני, החיוך שלו נעלם ובמקומו הופיע זעף "הא?" הוא אמר בקול קר.

שיט שכחתי למה אני לא מרגיזה אותו, בצחוק עצבני הלכתי אחורה "לא כלום לא אמרתי כלום" טוב במונח של הלכתי אחורה היה יותר כמו הצמדות לקיר ולקוות שהיא תבלע אותי

ספוילר זה לא קרה...

לעזאזל!

הוא שם יד על הקיר וקירב את פניו עלי, מה שגרם לי להפוך למליון גוונים של אדום, אלוהים תקברו אותי.

צילום.

ממצמת הסתכלתי לצד רק בשביל למצוא את רוני ובוהה בטלפון "לעזאזל! פסקתי טיימינג לא נכון! הקוראים יהרגו אותי!" הוא צעקה על המצלמה שלה כאילו היא תתנצל, שהיא נזכרה שאנחנו מולה היא צחקקה בעצבנות "אממ אופס?"

היה אפשר לראות מליון טיקים על הראש שלי מעצבנות, כאילו באמא שלכם קודם מוריה ואז רוני מי היה הבא בתור שרת בית הספר?!?!?

מפצחת את זרועותיי ניגשתי על רוני "רוני, אני מקווה שיש לך ביטוח חיים" אמרתי בטון חולני ומתוק, מה שגרם לרוני להחוויר.

"אני נשבעת זה היה בטעות!" היא ניסתה להינצל אבל חרם שהיא מדברת עם השטן, לשטן אין רחמים!!!.

ניגשתי עלייה וניערתי אותה "חתיכת חולה פדים ו-" המשכתי לזרוק עלייה שטויות של מילים שאין לי מושג מאיפה הם יצאו.

חלום המשאלות חלק 2Where stories live. Discover now