אח חורג

פרק חמישי!!

שבוע לאחר מכן:

נקודת מבט טיילור:

אחרי שבוע שארזנו את מה שאנחנו צריכות התקשרתי לאנדרו ואמרתח לו שהארגזים מוכנים,
חכינו למכונית שלו הכנסו את הארגזים לבגאז' ונכנסנו לשבת במכונית אמא שלי ואנדרו התנשקו "שלום טיילור" הוא אמר לי בחיוך "שלום גם לך" אמרתי מחוייכת "איך בעבודה" הוא שאל אותי " אתה יודע רגיל אני מלצרית".
"כן" הוא ענה והעברנו את הנסיעה בדיבורים.

עצרנו מול אחוזה גדול ואמלה הייתי בשוק אף פעם לא ראיתי בית כזה גדול בעבר, השומרים פתחו את השער ונכנסנו עם המכונית לחנייה, היו מולנו עוזרים שכנראה חיכו לעזור לנו עם הארגזים.

הם באו לקחת אחד מהארגזים ובאתי לעזור להם "טיילור את לא צריכה לעזור להם אל תדאגי בואי תכנסי אני אראה לך את הבית" אנדרו אמר, והלכתי איתי לתוך הבית הוא אפילו יותר גדול מבפנים.

"ליאם!?" אנדרו צעק למישהו, אני מניחה שזה הבן שלו מכיוון שנער ירד מהמדרגות הוא היה ממש חתיך, היו לו עיניים ירוקות בהירות וממש מהפנטות, השיער שלו היה עם תלתלים בצבע חום והוא היה נראה מושלם.

אבל המבט בעיניים שלו הפחיד אותי הוא הסתכל עליי בכעס ובגועל כן נעלבתי קצת ולא הרגשתי בנוח חשבתי שהוא יהיה נחמד.

"ליאם תראה לטיילור את הבית ואיפה החדר שלה" אנדרו אמר "למה שאני אראה לה תראה לה אתה או שתלך בעצמה" ליאם אמר, כן אני גם יודעת איפה כל דבר נמצא בבית הענקי הזה חשבתי לעצמי, מה שהוא אמר ממש עיצבן אותי אבל במיוחד את אנדרו "ליאם תירגע עכשיו הן הולכות לגור בבית שלנו והיא הולכת להיות אחותך כז תתנהג כמו שצריך"
אנדרו אמר.

ראיתי מבט שנאה בעיניים שלו כשהוא הסתכל עליי אבל הוא לא ענה והוא פשוט עלה לא ידעתי לאן, ואז שמעתי טריקת דלת והבנתי שהוא הלך לחדר שלו.

"אני מצטער שהוא מתנהג ככה הוא פשוט ילד מופרע אבל הוא התחבר בסוף אני מבטיח" אנדרו אמר "אל תגיד סליחה זה לא אשמתך" אמרתי הוא חיבק אותי. וישבתי על הספה הגדולה בזמן שאני מחכה לאמא שלי שתבוא.

הפרק הזה קצר כי אני עייפה ולא היה לי כוח לכתוב עוד אבל מחר אני אכתוב ביי לילה טוב♡

15.8.22