"אה.. א.. אני אממ.. בגללך אחי סובל כבר שנה שלמה.." אמרתי לליאם ובקושי הצלחתי לדבר מרוב כל הריקנות בראש שלי
"אני מצטער שירה.. באמת שאני מצטער" אמר ליאם וראיתי שהוא כל כך התכוון לזה
"מה אני אמורה לעשות עכשיו.. כאילו אני צריכה לבחור בין אחי לבין אחותי ועידן.. ואני בכלל לא רוצחת.. אוף אני לא רוצה את כל זה!" אמרתי בלי לדעת מה לעשות במצב הזה. הלכתי לבית החולים איפה שגיא נמצא וביקשתי לבקר אותו, רק רציתי לראות אותו ולספר לו מה עובר עליי.. לספר לו כל מה שאני יודעת.. אולי הוא לא ער אבל אני יודעת שהוא יכול לשמוע אותי ואני בטוחה בזה!
הגעתי לבית החולים ונכנסתי לחדר של גיא.. אני לא אשקר.. היה לי אקדח ששמתי בתוך המכנס וכיסיתי עם החולצה ככה שלא ראו אותו, הרמתי את הראש ופתאום ראיתי את אחד מהאנשים עם המסיכות השחורות מחזיק את אחותי הקטנה ומכוון אליה אקדח.. והיא רק צרחה.. היא רק בת שנתיים. "אמרתי לך שאת חייבת לבחור. כאן ועכשיו" אמר האיש האפל בלי רחמים
"בבקשה, אני מתחננת אל תעשה כלום בבקשה תעשה בי מה שאתה רוצה רק תפסיק!" אמרתי עם דמעות בעיניים.
"אוקיי אני מבין שאת בוחרת בקטנה תגידי לה ביי יפה" פתאום הוא אמר וכולי ברעד. הוא התחיל לספור "שלוש.. שתיים..אח.." ופשוט יריתי. יריתי לכיוון של אחי. לא ידעתי מה עשיתי באותו רגע. מאותו הרגע ששמעתי אותו סופר פשוט ראיתי שחור ופשוט יריתי. אני הרגתי את אחי. "יופי, האיש האפל ישמח מאוד לשמוע" הוא אמר עם חיוך ערמומי
"אל תדאגי לילדה, אני אחזיר אותה למקום שהיא צריכה להיות. ובקשר לילד, תכף יכנסו אנשים משלנו ויאספו אותו. עכשיו תצאי מפה ותחזרי למכונית בלי שום מילה"
"אין בכם טיפת רחמים!" צרחתי ועפתי משם
הגעתי למקום שלקחו אותי אליו.
"אני מצטער.." אמר ליאם
"אתה ידעת? אתה ידעת שהוא הולך לחכות לי שם?!" שאלתי בכעס
"כן.. אבל לא יכלתי לעשות כלום שירה באמת" אמר ליאם שוב עם המבט התמים הזה שלו. אני הלכתי מאיפה שהוא היה ורק חשבתי איפה עידן נמצא עכשעו ברגע שאני הכי צריכה אותו.. שמו אותי בחדר לבד ופשוט ישבתי ובכיתי.
נקודת מבט של ליאם:
סיימתי לספר לשירה הכל וממש פחדתי מהתגובה שלה.. היא ממש כעסה
"אה.. א.. אני אממ.. בגללך אחי סובל כבר שנה שלמה.." היא אמרה לי בחוסר אונים ו.ומאוכזבת.. לא יכלתי לומר כלום חוץ מסליחה.. "אני.. אני צריכה ללכת לבית החולים עכשיו.. רק לבקש את אחי לא יותר מזה" היא אמרה ויצאה.. אבל בכל זאת לקחה אקדח.
"אוי.. זה הולך להיות מעניין. ההפתעה שאירגנו לה שם.. מעניין איך היא תגיב" שמעתי את האיש האפל מאחורי
"מה?! רגע לא מה אתם עושים לה?!" שאלתי בדאגה
"אני לא אתן לכם לפגוע לא בה ולא באחים שלה!" יריתי לכיוון אחד מהחיילים לרגל, כדי שהוא לא ימות ופשוט רצתי לכניסה, בכניסה עצרו אותי ופשוט ראיתי שחור. התעוררתי במחסן נזכר בכל מה שקרה.
"לא.. לא.. אני מצטער כל כך שירה.." לחשתי לעצמי חוזר על אותו משפט ורק משתגע.. שירה חזרה והלכתי לכיוון שלה אבל היא כל כך כעסה עליי שידעתי על זה.. היא לא יודעת שניסיתי לעזור לה.. היא לא יודעת שעילפו אותי ולא יכלתי לעשות כלום.. הרגשתי כל כך רע.. גם כלפי שירה וגם כלפי זה שאין לי חבר טוב יותר..
YOU ARE READING
Help me
Actionהמופע התחיל.. הכל הלך כמו שצריך.. פתאום האורות נכבו וכל הקהל צרח.. הרגשתי שמישהו תופס אותי ונאבקתי עד שלא ראיתי כלום והתעלפתי לגמרי..
