Help me

פרק 10

עמדתי קפואה במקום ופתאום ראיתי מולי את ליאם ועידן עם פרצוף עצוב וכועס. ניסיתי ללכת אליהם אבל הם ישר הלכו וכולם דחפו אותי והמשיכו להריע בשם שלי כמו רובוטים.. לא רציתי את כל זה.. לאן הגעתי.. היו לי חיי עד לפני חודש..
הרגשתי ריקנות ולא ידעתי איך להמשיך את החיים שלי עכשיו.. הרי לאיש האפל לא היו חיים הוא רק רצח אנשים.. ואני רק בת 17..
יצאתי לבחוץ סוף סוף בלי שומרים כי עכשיו אני מחליטה פה על כולם. מסביב למקום היה שומם ואפל כל כך. לא יכלתי לצאת ממש מחוץ לשער כי חיברו לי צמיד מיוחד שאם אני אצא הוא יצפצף.. ביקשתי שיוציאו לי אותו עכשיו שאני מחליטה על כולם אבל אמרו לי שהמנהלים צריכים לסמוך עליי כדי שיוציאו את זה.. אבל אין לי זמן לבנות אמון כלפיהם עליי. 'אוקיי.. על החיים ועל המוות' חשבתי לעצמי והתחלתי לרוץ. פשוט לרוץ. שמעתי אזעקות מהמקום ושמעתי את הבנות המסכנות שכלואות שם צורחות.. הסתכלתי קצת מרחוק וראיתי את החיילים יוצאים משם. "היא ברחה!" "תחפשו אותה!" שמעתי את הצרחות משם.. לא רציתי להשאיר שם את עידן וליאם לבד.. אבל לא הייתה לי ברירה. המשכתי לרוץ ושמעתי מכוניות ומסביב היה כל כך שומם. המשכתי לרוץ ופתאום נתקעתי במין חומה שלא נתננ לי שום מעבר.. יצאה לי צרחה קטנה ושמעתי קולות מאחוריי "מה זה היה?" "תלך לבדוק אולי זאת הילדה" שמעתי צעדים מתקרבים אליי ופתאום מישהו דחף אותי וסתם לי את הפה. ניסיתי להתנגד אבל הוא היה חזק מדי.. והתעלפתי.
התעוררתי במקום שהיה נראה מתחת לאדמה.. לא היה שם הרבה חמצן.
"אני מצטער שככה דחפתי אותך, קיבלת מכה חזקה ברגל ובראש אז חבשתי לך את הרגל ובראש תשימי קרח" זה היה ילד עם שיער שחור, הוא היה עם גופייה שהייתה נראית ישנה כל כך אבל היא הבליטה לו את השרירים.. אבל היו לו גם פנים כל כך יפות וחלקות. "אה תודה.. מ..מי אתה?" שאלתי בהיסוס. "אה שכחתי להציג את עצמי.. אני טיילר, מי את?" הוא אמר לי ורק בהיתי בשרירים שלו ולא שמתי לב מה הוא שאל אותי. "אמ.. ילדונת?" הוא בא לי מול הפנים וכל כך נבהלתי שצרחתי. "אני יודעת שאני מושלם אבל זה מביך אותי שאת מסתכלת עליי ככה" הוא אמר וצחק. "אני שירה" אמרתי והרגשתי כל כך מובכת.. אפילו הסמקתי. "נעים להכיר שירה" טיילר אמר לי מחוייך וגיליתי פתאום גומה על הלחי שלו.. חייכתי אליו בחזרה
"אז שירה? ממה ברחת בדיוק? כלומר את חדשה פה?" הוא שאל אותי כל כך סקרן
"אה לא בדיוק חדשה.. אני כבר חודש פה.." אמרתי וזה גרם לי להיזכר באחי..
"חודש?! בדרך כלל אלה שכבר חודש פה אז שוטפים להן את המוח ומסממים אותן.. בטח את מיוחדת כי את לא נראית מסוממת או משהו, את דווקא נראית ממש מסודרת" הוא אמר לא מבין איך זה יכול להיות שאני נראית כל כך טוב לעומת כל הבנות האחרות. "אמ.. זה סיפור די מורכב.. כאילו אני לא הייתי בדיוק כמו הבנות האלה בתאים.. ומאיפה אתה יודע על כל זה? אתה גם משם? אילך זה שאף פעם לא ראיתי אותך..?" שאלתי
"חח יש לי זמן.. דברי קודם את ואז אני" הוא אמר והוא היה כל כך אופטימי שזה נתן לי ביטחון
"אמ.. לקחו אותי לכאן לפני חודש ככ ואממ כאילו שמו אותי עם הבנות ולקחו אותי לאיזה לקוח והכל ואז שלקחו אותי לתוצאות גיליתי גם שהחבר הכי טוב שלי נמצא שם.. האיש האפל בא אליי ואיים עליי שאני אעבוד בשבילו ואני צריכה להרוג או את אחי או את אחותי ואת החבר הכי טוב שלי.. בסוף רצחתי את אחי ומפה כבר עשיתי כל מה שהאיש האפל ביקש ממני כי פחדתי ממנו.. הפכתי לרעה.." הפסקתי לדבר. לא סיפרתי לו על מה שקרה לאיש האפל ושאני זאת שאמורה להחליף אותו..
"וואו.. אני ממש מצטער שירה.. אבל האיש האפל הזה הוא לא אחראי על מה שאומרים לו.. זה הם הפכו אותו לרע.. הוא לא היה כזה פעם.." טיילר אמר לי. "מה.. איך אתה יודע מה הוא היה פעם..?" שאלתי בהיסוס. "כי אני אח שלו"