Help me

פרק 13

הוא רדף אחריי עד שהוא תפס אותי ונפלנו, הוא נפל עליי וצחקנו. הפנים שלו היו קרובות לשלי
"אני חושבת שצריך משחק אחר" אמרתי
"אני חושב שלך קשה להודות שהפסדת לי" טיילר אמר והוא קירב את השפתיים שלו לשלי והתנשקנו.
קמנו בבוקר ולא כזה דיברנו אחרי הנשיקה.
ישבנו אחד מול השני על שטיח בריצפה ואכלנו אבל עדיין לא דיברנו.. למה הוא לא אומר לי כלום..

-נקודת מבט של טיילר-
ידעתי שהיא תרצה שאני אגיד משהו על אתמול.. אבל אני עשיתי טעות.. במקום לחשוב מה לעשות עם כל הדבר הזה שאבא שלי עושה אני שוכח הכל ומנשק אותה וואלה יופי
-נקודת מבט שירה-
"טוב נו אתה מתכוון לדבר מתי שהוא..?" שאלתי בהיסוס "לדבר על מה?" פחח משחק אותה שהוא לא יודע "לא משנה" אמרתי והלכתי לעשות סיבוב בחוץ. כמובן שנזהרתי שאיזה חייל לא יבוא אליי או משהו.. שמעתי מלא ציפורים וקולות של חיות מה שלא שמעתי מלא זמן.. עליתי על ענף של עץ ונרגעתי קצת.
אחרי שעה ככה על הענף באתי לרדת אבל שמעתי צעדים אז נשארתח על העץ ואפילו עליתי לענף גבוה יותר שלא יראו אותי ושהעלים יסתירו אותי. ראיתי כמה שומרים ואחד מהם היה עידן.. כמה שהתגעגעתי אליו.. הוא ממש חסר לי..
הם נעצרו דווקא מתחת לעץ שלו מכל העצים.. אוף! הם ישבו ופתאום התחלתי לשמוע זמזומים ולשבתי שזה זבוב אז העפתי אותו עם היד עד שראיתי מאחוריי כוורת דבורים ופה נהרסו חיי.
כל הדבורים עפו עליי והתחלתי להיעקץ נאבקתי כדי שאני לא אפול ואני לא יודעת כמה זה נאבקתי בדבורים האלה אבל פתאום נפלתי.
"שירה?!" שמעתי את הקול של עידן
"ע..עידן זה אתה?" לא כל כך ראיתי מרוב כאבים
"בואי אני אקח אותך מפה לפני שמישהו יראה" הוא אמר וכנראה שכל החיילים האחרים התקדמו ועידן נשאר לאסוף את הדברים.
הוא לקח אותי מאחורי סלע ענקי והניח אותי בזהירות. "אני רואה שהייתה לך איזו בעיה קטנה שם בעץ" הוא אמר "כן.. דבורים.." אמרתי הוא התחיל לצחוק ולא הפסיק "תפסיק זה לא מצחיק" נתתי לו מכה וצחקתי גם
"טוב בואי נטפל בזה" הוא אמר
הוא טיפל בכל העקיצות ודיברנו קצת..
"מאז שברחת, הכל השתנה.. הבוס הזה בכלל כועס והורג חיילים בלי לראות בעיניים" עידן סיפר לי
"מה גרמתי לנזק כזה גדול?" שאלתי בהפתעה
"איזה כיף דווקא אף פעם לא הייתי חסרה למישהו ככה" התגאתי בעצמי
"חחחחחח שתקי כבר זה רציני. ואל תעופי כי את לא חסרה לו בכלל. הוא פשוט מפחד שתלכי למישהו ותגידי לו על כל זה ותראי לו איפה המקום הזה נמצא ואז הכל יהרס.. הוא שלח מלא צוותי חיפוש אחרייך אבל לא מצא.. איפה היית באמת?" עידן שאל בסקרנות "זה סיפור ארוך אני כבר אבפר לך בהזדמנות" אמרתי ופתאום עלתה לי המחשבה הזאת ואמרתי "רגע אז אתה אומר לי שאם אני אגיד למשטרה איפה המקום הזה אז יהרסו אותו?! חזק יופי" אמרתי עם המון תקווה
"כן.. המשטרה מלא זמן מחפשת אחריהם.. המקום הזה נמצא די מתחת לאדמה אפשר להגיד. וממש קשה לצאת מפה" עידן אמר והלכה לי כל התקווה
"עידן איפה אתה?" שמענו חיילים צועקים
ךתאום שמעתי מצד שני מישהו צועק תשם שלי
"שירה.. בבקשה איפה את" זה טיילר!
התחלתי לשמוע יריות ולא ראיתי בעיניים לקחתי את הרובה שהיה לעידן ורצתי לשם
"טיילר לא!" צרחתי "שירה חכי" עידן צעק מאחורי
ראיתי את טיילר על הריצפה ויריתי לכיוון של החיילים מזל שהם היו רק ארבע. אבל ארבע בהמות. ראיתי את טיילר קם קצת ונרגעתי
"שירה מה עשית?! מה עשית שירה יהרגו אותי!" טיילר צרח עליי וכעס. הוא דחף אותי אחורה.. הרובה שלו עדיין היה ביד שלי
הוא היה נראה ממש עצבני.. בחיים לא ראיתי אותו ככה "תירגע ותגיד תודה" טיילר בא מאחורה צולע גורר את עצמו על הריצפה
"עידן.. הם כמעט הרגו אותו" אמרתי בפחד
"מי זה בכלל?! את יכלת בעצם למות! אני שונא אותך" עידן אמר לי "איך אני אמור לחזור עכשיו לשם איך?! הם יהרגו אותי על המקום!" הוא אמר וממש ראיתי תפחד שלו והרגשתי אותו
"תבוא איתנו.." אמרתי "למה נראה לך" שמעתי את טיילר לוחש לי ונתתי לו מכה שהוא השתתק
"א..אני לא יכול" עידן אמר "עידן בוא איתנו אנחנו ננצח אותם" אמרתי בביטחון "ננצח אותם? באמת שירה? תפסיקי להיות כזאת תמימה.. הרי כולנו נמות בסוף" הוא אמר והתחיל לרוץ משם
והוא לא רץ בכלל לכיוון של המפקדה שלהם הוא רץ לכיוון אחר ונכנס לתוך מן יער כזה..
"עידן" התחלתי לצרוח "תפסיקי משוגעת מה את במחזור נו תעזרי לי ללכת ונעוף מפה" טיילר אמר
הסתכלתי עליו במבט של רוצחת וקמתי הוא הושיט אליי יד ונתתי לו כיף ועל הדרך דרכתי עליו בטעות והלכתי "תבוא מהר אין לנו זמן" אמרתי "תודה באמת אני חצי מת ואת לא עוזרת" שמעתי אותו מאחור

סוף הפרק
5 לייקים ממשיכה