הכלבה שלך

מפחדת ממך

נקודת המבט של אוולין:

קמתי ונזכרתי שהמחברת שלי עדיין אצל ליאו,רצתי מהר לבית ספר נכנסתי לכיתה שלו וכולם הסתכלו עליי כלכך מוזר,אמרתי "ליאו בא?אם כן אתם יודעים איפה הוא?" וילדה אחת אמרה שהוא בספרייה,רצתי מהר לספרייה ואמרתי לו "ליאו!המחברת שלי!עכשיו!מהר נו יש לי עכשיו מתמטיקה!" והוא צחק וענה "בסדר כלבה",החזיר לי את המחברת ונישק אותי,סטרתי לו ואמרתי "אתה כלכך עלוב,יש לי חבר למקרה ששכחת" רצתי מהר לכיתה וישבתי ליד רוי,רוי אמר "איפה היית?" עניתי "סתם...בספרייה" "מה עשית בספרייה?" עניתי "כלום..." הוא התייאש קצת...אני לא יכולה להגיד לו את מה שעובר עליי,אם הוא היה יודע על הנשיקה הוא היה מתחרפן,המורה אמר לפתוח מחברות,פתחתי וראיתי שבכל דף כתוב 'אוולין הכלבה של ליאו',רוי הסתכל עליי כועס ואמר "מה?אוולין?מי זה ליאו?" עניתי "סתם אפס" רוי הצביע ואמר "אני רוצה לעבור מקום,אני לא רוצה לשבת ליד הכלבה של ליאו" צעקתי "מה?!השתגעת?!הוא לא התכוון לזה,הוא תמיד כותב שטויות" והוא ענה "מי?ליאו?" ושתקתי,

ברחתי מהכיתה וראיתי את ליאו יושב בספסל במסדרון,התקרבתי אליו סטרתי לו ואמרתי "חתיכת...רוי עומד להפרד ממני וכל זה בגללך,אתה אפס ואני לא מתפלאת למה אתה חוטף נערות,אתה מגעיל" הוא חייך ואמר "המחמאות מרגשות,אבל כמו שאמרתי כולם צריכים לדעת שאת הכלבה שלי" ושיחק לי בשיער,כלכך כעסתי והלכתי,זה לא שווה את זה,ראיתי את רוי ורצתי לכיוונו,"רוי?אני יכולה להסביר לך הכל,מבטיחה שהכל",רגע אבל...הוא יכול להפרד ממני בכל מקרה,הוא לא יסמוך עליי אם הוא יבין הכל,"אוקיי,תספרי" עניתי " אני וליאו הסתבכנו עם הספרנית כי ראיתי שהיה לו קשה בכמה עבודות ואני עוזרת לו,הוא ביקש את המחברת שלי בשביל להעתיק,היה לו מבחן על חומר ישן ועכשיו גיליתי שהוא סתם סוטה,אני אוהבת אותך רוי,אתה באמת חשוב לי" זה חצי שקר תכלס,אני מתה על המוח שלי,הוא נישק אותי ואמר "תתרחקי ממנו,חוץ מהבעיה עם הספרנית אל תדברי איתו","מבטיחה",אחרי השיעור הספרנית קראה לי וליאו,

הלכנו לספרייה עם מבט מוזר אחד לשני,שהגענו לספרייה כל אחד התעסק בעבודות שלו,אני לא מאמינה שהתווסף עוד ואני אפילו לא בחצי,הסתובבתי וראיתי שליאו שם רגליים על השולחן וזורק עליי כדורי נייר,"אתה מוכן להפסיק?יש אנשים שבאמת רוצים לסיים עם זה ולנוח" והוא ענה "את יודעת...את לא מי שחשבתי שאת כלבה,את כלכך חנונית" התעלמתי ועניתי "מי שמדבר,אתמול ענית לי על התשובה של הפאי" וצחק,"מה כלכך מצחיק?" והוא ענה "שאת מזכירה לי כמה אני חכם,התחלנו ברגל שמאל לא?" הסכמתי והוא אמר "זה לא אומר שאת לא הכלבה שלי,אבל אני אגרום לך פחות גיהינום" חייכנו אחד לשני ואז נזכרתי ואמרתי "אבל הבטחתי לרוי שאני לא אדבר איתך" הוא התקרב שיחק לי בשיער ואמר "מי אמר שנגיד לו על השיחות שלנו",הוא צודק,רוי לא חייב לדעת,אם הוא לא ידע זה לא יפגע בו,אמרתי "אבל איך נפגש?" ראיתי שהיה לליאו מבט שטני והוא קרע את העבודות שלנו "מה אתה עושה?נדפקת?!" ואמר לספרנית "הספרנית,העבודות שלי ושל אוולין נקרעו אפשר להתחיל הכל מחדש?" וקרץ לי,הספרנית כעסה והדפיסה את העבודות מחדש בזמן שלחשתי לליאו "לא ידעתי שאתה חכם" והוא לחש לי בחזרה "תודה תודה,אני יודע שאני חכם כלבה" גלגלתי עיניים וחייכתי,איזה שוויצר,

אחרי כמה דקות חזרנו לכיתות,סוף סוף לא שיעור מתמטיקה!ישבתי במקום שלי ליד ליסה וליסה לחשה לי "מה קרה?איפה היית?" עניתי "תנחשי" והיא לחשה בכעס "לספרנית הזאת אין גבולות,אתם לא אסירים שלה" רוי הסתובב לשולחן שלנו ואמר "אבל את יכולה ללכת,זה רק ליאו שצריך את העזרה" ליסה אמרה "מה?!אתה באמת לא יודע ששניהם חייבים?אוולין מה אמרת לו?" פחדתי ושתקתי,אחרי השיעור רוי בא לכיווני ואמר "אוולין מה באמת קרה שם?ובלי קשר לזה אני מרגיש שאת משקרת ושאת מסתירה ממני דברים" עניתי "זה נכון,אבל אם היית יודע את האמת היית מתפוצץ" הוא נאנח ואמר "טוב אז כנראה שהקשר הזה נגמר" הייתי קצת בהלם והלכתי,הוא גם ככה לא רוצה לדבר איתי,היה שיעור אנגלית והלכתי להקבצה שלי וגם רוי שם!איזה גיהינום!ניסיתי ללמוד אבל חשבתי על רוי,איזו מטומטמת!מישהו דפק בדלת ונכנס,ליאו?"לאה כמה זמן לא ראיתי אותך איזה תזכורת...לא כלכך נעימה,בכל מקרה ה...ספרנית!קוראת לאוולין" ולאה הסכימה שאלך,

יצאתי מהכיתה ושמעתי שרוי ביקש לשתות מים והיא גם הסכימה לו,הוא יצא מהכיתה ובעט בליאו,ליאו הסתובב ואמר "תגיד אפס...מה אתה רוצה?" ורוי ענה "אוולין לא הכלבה שלך חתיכת זין" הוא צחק נגע לי בסנטר ואמר "אוולין הכלבה שלי,פשוט תחיה עם זה שהיא שייכת לי" ניסיתי להתערב ואמרתי "אני לא של אף אח..." ורוי ענה לי "שבי בשקט" התקרבתי אליו נתתי לו מכה חזקה בביצים שלו ואמרתי "לך תזדיין יאפס",היה צלצול להפסקה והלכתי לספרייה,מקום שקט למחשבות שלי,מה יקרה איתי ועם רוי?או איתי ועם ליאו?ואיך אני בטוחה שהמאפיה הזאת לא מסוכנת?נמאס לי לחשוב כלכך הרבה!הרגשתי שמישהו נוגע לי במותניים,סובבתי את הראש וראיתי את ליאו...הוא ישב לידי ואמר "נו אז מה קורה איתך כלבה שלי?" עניתי "סתם...מוטרדת מכמה מחשבות" "איזה מחשבות?את הכלבה שלי אז את חייבת להגיד" צחקתי עד שהורדתי את החיוך מהפנים ואמרתי "אני לא בטוחה ב..עד כמה שכדאי לי לפחד?אוי נו זה נשמע מטומטם...לא משנה,אני לא בטוחה עד כמה כדאי לי להיות מפוחדת מהמאפיה הזאת,אני לא יודעת עד כמה אתם חזקים" והוא צחק וענה "את רוצה לבקר שם?הפעם בלי חטיפות מבטיח" חייכתי קצת ועניתי "כן...תודה ליאו" ונסענו לשם