חיים נוצרו מטעות

323 8 5
                                    

נקודת המבט של אוולין:

קמתי וראיתי שאנג'ל לא בחדר,יצאתי לבחוץ ולא היה כמעט אף אחד ואז נזכרתי שכולם חזרו לבתים,לקחתי את התיק והלכתי לתחנת אוטובוס,

אחרי רבע שעה האוטובוס בא הוצאתי את הכרטיס ולמזלי עבר,זאת כנראה הפעם לפני אחרונה שאני יוכל להשתמש בכרטיס אוטובוס אז אני צריכה להיות חכמה,ישבתי ואישה מבוגרת באה לכיווני עם נערה והמבוגרת אמרה "הוא לא שווה אותך!","מה?את בסדר?" וענתה "כן כן אני בסדר,הפרצוף החמוץ שלך מזכיר לי אותי פעם,חזרתי מאיזושהו מקום ושהגעתי הייתי לבד,הבחור שהייתי מאוהבת בו לא התייחס אליי והתעלל בי נפשית" עניתי עם פרצוף עצוב "אני ממש מצטערת שעברת זה,בכל מקרה אני מקווה שהחיים שלך במקום יותר טוב עכשיו" חייכה אליי ולחשה לי "אל תהיי בחוץ היום,אם את רואה אותו תברחי ואל תסתכלי אחורה,הוא יהרוג אותך מבפנים!" והנערה אמרה לי "אל תתייחסי היא חושבת שהיא מגלת עתידות,היא די המשוגעת של האזור",

אחריי שעתיים הגעתי לעיר והלכתי לבית,הגעתי ותקתקתי בדלת,אמא פתחה ואמרה "אני לא מעוניינת שתהיי פה,אני מיואשת מלטפל בך למרות שאת מחזירה לי חרא,ביי ובהצלחה למצוא מקום לישון בו" וסגרה את הדלת,הלכתי לאיזור שהיה נראה די טוב,עם ספסל ליד המועדון,היה כמעט ערב שכבתי על הספסל וחשבתי על מה שהאישה הזאת אמרה...מה?מה זה אומר לברוח ולא להסתכל אחורה?כנראה היא באמת משוגעת,מה יהיה איתי ועם ליאו?אני כל כך רוצה לחזור אליו!,לקחתי את הטלפון וראיתי שהשעה שמונה חמישים ושמונה,וואו...ראיתי שליאו בא לכיווני שיכור ואמר "אני רוצה שאת תהיי שלי,אני רוצה לאנוס אותך,את תמיד יכולה לבוא לבית שלי,שדרת רובינזון שלושים וארבע יהיה לנו כיף כלבה קטנה שלי" הרים אותי מאחורי כמה שיחים קרע לי את החולצה המכופתרת הלבנה והוריד לי את המכנס הג'ינס הקצר עד שנשארתי עם חזייה ותחתון,הוריד אותי לרצפה פתח לי את הפה ונתן לי לבלוע סם ונרדמתי,

קמתי וראיתי שאני לבושה בספסל מה...זה כנראה היה איזה חלום,עמדתי לקום אבל הרגשתי שכואב לי מאחורי הגב,הרגשתי את האזור והבנתי שזה לא היה חלום...ליאו אנס אותי,אני חייבת לדעת אם אני בהריון,אני לא לוקחת סיכונים בדברים האלה,רצתי לבית מרקחת הקרובה עם כסף קטן וקניתי את ההכי זולה שהייתה,רצתי מהר לשיחים ועשיתי פיפי...מה?!אני...אני בהריון...אני חייבת ללכת לשדרת רובינזון שלושים וארבע,רצתי מהר ועדיין הייתי בהלם קצת,

הגעתי תקתקתי מהר בדלת וליאו פתח לי ואמר "אוולין?אני...אני ממש מצטער על מה שקרה אתמול" וצעקתי "אין לנו זמן לזה...אני...אני בהריון" והחבר הזה שלו בא לכיווני ואמר "מה?!ליאו הולך להיות אבא?!אני הולך להיות דוד חורג?!" וליאו גמגם "אני יכול להסביר למה הוא פה..." עניתי "נו בסדר אני יודעת שאתם חברים אבל זה לא משנה עכשיו,אנחנו הולכים להביא את הילד או את הילדה?" וצעק בגאווה "כן!אנחנו הולכים להביא את הילד הזה!" לחשתי "או הילדה" וצחק "אל תהרסי את הרגע",התקרב אליי ונישק אותי בזמן שחבר שלו אמר "תשמרו את הנשיקות לחתונה ודרך אגב קוראים לי אריק אני ממש מצטער שככה הכרת אותי אבל אנחנו הולכים להיות קרובי משפחה!" וליאו אמר לו "אתה לא אח שלי" וענה "מה זה משנה?!שוט וודקה!" מזג לו לליאו ולי ואמרתי "לא נראה לי אני יכולה אלכוהול אם אני בהריון" ואריק אמר "מזל שבנים לא בהריון,לא הייתי שורד שנייה בלי אלכוהול" ושתה את השוט,שאלתי "יש מצב אני גרה אתכם?אין לי כל כך איפה לגור..." וליאו דחף אותי לכיוונו ישבתי עליו ואמר "זאת שאלה?אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך,לא אכפת לי אם אני אשמע הבן אדם הכי רך בעולם,אני פאקינג אוהב אותך" ונישקתי אותו

אני חייבת עצה בקשר לספר השני אז מי שיכולה בבקשה תבואי לפרטי!

הכלבה שלךWhere stories live. Discover now