הכלבה שלך

לבגוד ולשקר

נקודת המבט של אוולין:

קמתי התארגנתי לבית ספר והלכתי למטבח להכין לי אוכל לבית ספר,הוצאתי לחם חתכתי שתי פרוסות ושמתי גבינה צהובה,תכלס אין לי כבר מוטיבציה להשקיע אני גם ככה לא אוכלת כי הראש שלי מוצף בבעיות,ראיתי את אמא ושאלתי אותה "אמא איפה ראיה?" וענתה "הלכה לאיפשהו,היא לא מכירה את העיר אבל אני בטוחה שהיא תסתדר,שהיינו קטנות היא כל הזמן ידעה לאיפה ללכת" חייכתי חיוך מזויף,אני כבר לא מצליחה להיות שמחה!חיבקתי את אמא והלכתי לבית ספר,המחשבה שבאמת די תקועה לי בראש זה שליאו משתמש בסמים,אני חייבת להגיד את זה למישהו,הוא לא מקשיב לי אז הוא יקשיב לאחרים!לפחות אני אנסה...,

הגעתי לבית ספר והלכתי לכיוון החדר מורים ואמרתי "המחנכת של יב שתיים?את פה?גברת ת'?" היא יצאה ואמרה "כן אני פה מה הבעיה?" ועניתי "אז ככה זה קשור לאחד התלמידים שלך...ליאו,אני מכירה אותו והוא...אמר לי שהוא משתמש בסמים יש מצב את מורידה אותו מזה?" שיקרתי והמשכתי "אמרתי להורים שלו אבל הוא עדיין לא ירד מזה" והיא ענתה "תודה רבה שאמרת לי!אראה מה אוכל לעשות" וראיתי אותה הולכת לחדר המנהלת,היה צלצול ורצתי מהר לכיתה,המחנך נכנס ואמר "בוחן פתע במתמטיקה!כולם להוציא מחברות אני כותב בלוח את השאלות וחובה להגיש עם פתרון ודרך עד סוף השיעור,מי שלא אני מוריד לו ציון בתעודה" כולם היו מותשים חוץ מליסה ורוי והמשיך "אין מה לעשות,החיים לא פיירים" וחייך לכיוון ליסה,מה קורה פה?העתקתי את השאלות והצגתי פיתרון ודרך כמה שיותר מהר,בדקתי במחשבון כדי לראות שהכל נכון וצדקתי בהכל תודה לאל,הגשתי למחנך ואמר "אף תשובה לא נכונה,נכשל" וחייך לכיוון ליסה,עניתי "המחנך אני בדקתי הכל במחשבון,הכל נכון" וענה "מצטער כנראה המחשבון מקולקל,יורד לך ציון בתעודה" ונאנחתי בזמן שחזרתי למקום,

אחרי חצי שעה שחשבתי מה קורה וגם היה לי משעמם אז פשוט חשבתי על דברים היה צלצול ותלמידה מכיתה י' נכנסה לכיתה ואמרה "המנהלת קוראת לכולם לאולם,היא רוצה להגיד כמה דברים חשובים" ויצאה,המחנך יצא ראשון ואנחנו אחריו,מה אנחנו בכיתה א?,הגענו לאולם וליאו ואלין קראו לי לשבת איתם,הלכתי לשבת איתם ואני וליאו הסתכלנו אחד אל השנייה מסמיקים ולחשתי לו "מה קרה?הבחור הקשוח מהמאפיה התרכך?" ולחש לי בחזרה "היית מתה,ולהזכירך את עדיין הכלבה שלי,הרכוש שלי!" סטרתי לו בעדינות ולחשתי "אני לא רכוש של אף אחד" והחזיר בלחש "חוץ ממני" גלגלתי את עיניי והמנהלת הגיעה ואמרה "שלום לכולם,התוודע לי שיש כמה נערים ונערות,אולי בני 17,בני 16 או 15 שמשתמשים בסמים וסיגריות בעיקר סמים,אני רוצה לדבר על הנושא" אוי...מפה אני וליאו כבר לא הקשבנו וליאו לחש בכעס "על מה היא מדברת?אוולין!תעני לי!" ולחשתי לחוצה "אני בסך הכל דאגתי לך...אני לא ידעתי שזה יתדרדר לזה,היא גם לא הזכירה אותך" והוא לחש שכולו אדום ולחוץ "מה זה משנה,מטומטמת?!אני לא סובל אותך,את לא אמא שלי את כולה איזו כלבה" אני...אני כבר לא יודעת מה להגיד לו,גמגמתי קצת והוצאתי כמה דמעות,הוא צודק אני לא אמא שלו,אבל אני כלכך אוהבת אותו ואני ממש דואגת לו,אבל הוא לא צריך את זה הוא בחור קשוח,זאת הייתה טעות,אחרי הטקס שלא התרכזתי למילה ממה שהמנהלת אמרה חזרתי לכיתה השענתי את הראש על היד חשבתי קצת ואמרתי לאלנה "אלנה תגידי,אם היית ממש דואגת למישהו שלא בטוח שהוא אוהב אותך וגם את לא בטוחה שאת אוהבת אותו אבל הלשנת על סוד שלו ועכשיו הוא כועס עלייך מי צודק פה?" וענתה "הוא ברור שהוא,את גם הלשנת על סוד שלו ואת גם לא בטוחה מה קורה ביניכם והפלת עליו הכל,מה את ציפית שיקרה שהוא ישמח?הוא לא בטוח שהוא אוהב אותך" ועניתי "צודקת,תודה אלנה את חברה טובה" חייכה וענתה "בכיף" היא צודקת לגמרי,אני כלכך טיפשה!

אחרי הבית ספר חזרתי לבית וצעקתי "אמא איפה הטופ השחור שלי?אני חייבת להתקלח" וענתה "אם תתקלחי כל יום את כל יום תראי חולצות שלך בכביסה אז אולי זה בכביסה" עניתי "אני תמיד מתקלחת כל יום וזה לא בכביסה" וענתה "אולי זה בחדר שלי ושל אבא אני אבדוק,ובואי איתי למקרה שזה באמת יהיה שם" הלכנו לחדר של אמא ואבא פתחנו את הדלת וראינו את אבא ואת ראיה מתנשקים,אמא כלכך זעמה וצעקה "חתיכת בוגד עלוב ובוגדת מסריחה,תצאי מיד מהבית שלי!גם אתה!אני ואתה הולכים לרבנות מחר!" וצעקתי "למה בכלל עשית את זה לאמא מטומטם?!" וענה "מצטער שתיכן אבל אני לא יכול לעמוד בזה יותר,ואולי באמת כדאי שנלך מחר לרבנות יסמין" מה?!זה היום הכי גרוע בעולם,אמא ואבא שלי מתגרשים ואני וליאו...אולי אני אנסה להתקשר אליו,לקחתי את הטלפון והתקשרתי אליו המון פעמים והוא פשוט לא ענה,הלכתי לחדר התרסקתי על המיטה,זה קורה המון לאחרונה,וחשבתי קצת,קצת הרבה שאפילו הוצאתי דמעות,נמאס לי מהכל