הכלבה שלך

אירוע חטיפה

נקודת מבט של אוולין:

קמתי לעוד יום די מאכזב תכלס,שלחתי לפני כמה ימים בקשה לקולג' והם עדיין לא ענו,אני מקווה שאני אתקבל,אה ויש היום את המסיבה עם ליסה ורוי,התארגנתי לבית ספר ושמעתי שאמא לחשה לאבא "אתה חייב לספר לה" חייכתי ואמרתי "לספר לי מה?מה קורה?" ואבא חייך כאילו מישהו הכריח אותו ואמר "שום דבר מתוקה,תלכי לבית ספר" משהו מסריח קורה פה וזה לא הבית שחי שלי,בעצם...גם,שמתי הרבה דאודורנט והלכתי לבית ספר

,הגעתי ראיתי את רוי מתקרב לכיווני ואומר שתוך כדי נוגע לי במותניים "נתראה במסיבה תינוקת שלי,אחרי זה את באה אליי נכון?" הסכמתי ונישקתי אותו,הוא מדהים,הרגשתי שיד נוגעת בי נבהלתי ובטעות נשכתי את רוי "אני כלכך מצטערת רוי,למה היית חייבת להבהיל ליסה?" והיא ענתה "כי זאת מי שאני וגם...אתם סתם זוג דביק...וחמוד" צחקתי ועניתי "רוב הבנות היו מתעצבנות שהחברה הכי טובה שלהן יוצאת עם האקס שלהן,אני כלכך שמחה שאת לא כזאת לוסיליסה" והיא חייכה

,אחרי כמה שעות הבית ספר סוף סוף נגמר והלכתי לבית להתארגן למסיבה,לבשתי שמלה חשופת גב שחורה ועקבים לבנים,רוי בא לאסוף אותי עם ליסה והתנשקנו עד שליסה אמרה "אתם באמת רוצים לחגוג נכון?בקצב הזה נחגוג במיון,הרבה מצב רוח טוב בתקווה שתצליחו להרגיש משהו" צחקנו והוא התרכז בנהיגה,הצלחנו להגיע אבל כל הדרך הציניות של ליסה כלכך עצבנה לפעמים

,רקדנו די הרבה ושתיתי כלכך הרבה שרציתי להקיא,הלכתי לשירותים והרגשתי שמישהו נוגע לי במותניים ואמרתי " רוי מה אתה עושה בשירותי בנות?" הסתכלתי במראה וראיתי שזה לא רוי,נער עם שיער חום כהה ועיניים ירוקות...כלכך,הוא לקח מטפחת ו...הרדים אותי

,קמתי ושמעתי מישהו צועק עליי "איפה אבא שלך?!מתי הוא יחזיר את החוב?!" צעקתי בחזרה "אני לא יודעת על מה אתם מדברים אני נשבעת" ראיתי שהוא לקח שוט,בכיתי ורעדתי עד שהנער שראיתי אמר "עזוב את השוט מטומטם!אני אדבר איתה" הוא התקרב אליי והמשיך "לפני כמה שנים אבא שלך,ג'ק המזדיין הזה,היה חייב לנו הרבה כסף,איך?מהימורים,הוא הימר על הרבה כסף,את יודעת...את נערה די יפה אז תדברי עם אבא שלך ונגמור עם החרא הזה" צעקתי "למה שאני אדבר עם אבא שלי?זה מתיחה?אם לא אני לא יודעת מי אתם אבל אתם לא מפחידים אותי" הוא צחק ואמר "אוקיי...נצטרך לעשות את זה בדרך הקשה אה?,את תשארי פה ובינתיים תרצי אותנו קצת יפהפייה" הוא לקח סכין וקרע לי את השמלה,זה...לא מגיע לי,הוא אמר לאנשים שהיו איתי לעזוב ולא לחזור,מה?!אני לא צעצוע אני בן אדם,אישה שלא צריכה לסבול את הכאב הזה

,יום אחרי הוא העיר אותי ושיחק לי בשיער בו זמנית ואמר "תתעוררי יפהפייה,אם לומר את האמת אני לא סובל אותך אז בואי נגמור עם זה ונלך לבית שלך,אם תגידי אז רק אולי נהרוג אותך ואת אבא שלך" הוא נאנח מאדישות והמשיך "פשוט תגידי כלבה!" צעקתי "אני לא הכלבה שלך בן זונה!ואם רק תגע באבא שלי אני נשבעת לך שאני..." הוא צחק ואמר "את מה?תלבשי שוב שמלה כזאת בשביל שאני אקרע?את תעשי את זה בכל מקרה,תרקדי כמו דודה שלי?ותאמיני לי את לא רוצה לדעת איך זה נראה,מישהו חייב ללמד אותך לרקוד",פתר את הקשר בידיי ומשך אותי לרקוד?מה הוא מטומטם?רציתי להרביץ לו ולעוף משם אבל הוא איים עליי עם אקדח,סובב אותי והרביץ לי חזק עם שוט..."למה?את...ה רצי..ני?" לחשתי ברעד, "היית ילדה רעה"

אחרי כמה ימים שהוא ניסה לשכנע אותי להגיד את הכתובת הוא בא ופשוט שחרר אותי,אמרתי "מה קרה השתפנת?" הוא צחק ואמר "אני בכיף יכול להחזיר אותך לשם אבל יש לי עניינים יותר דחופים מכלבה כמוך" נתתי לו מכה באזור הפרטי שלו וברחתי

אחרי כמה שעות חזרתי לבית ואמא בכתה וחיבקה אותי חזק,אבא התקרב אליי דחפתי אותו ואמרתי "אל תתקרב אליי,אתה הימרת על כלכך הרבה כסף שחטפו אותי בגללך,המאפייה שהיית בה,אני שונאת אותך" הוא אמר בבושת פנים "הייתי צעיר,את היית בת שנה,היום את בת 16 וחצי,זה קרה לפני הרבה זמן,אני מצטער מתוקה" חייכתי קצת ואמרתי "הכל טוב,אני סולחת לך,אבל אם תהמר עוד פעם אחת אני יגיד להם את הכתובת לבית,אני נשבעת",הלכתי לחדר ובכיתי,איך ממסיבה עם רוי וליסה זה הפך לסוד חטיפה וכמעט אונס?

למחרת קמתי הכנתי לי סלט די מהר,הרמתי את הסכין ונזכרתי בפלאשבק,לחשתי לעצמי "הכל טוב אוולין,אל תתני לזה לשבור אותך" חייכתי והלכתי לבית ספר,לא היה לי זמן לעשות כלום פשוט...להרגע

הגעתי לבית ספר וראיתי את ליסה רצה לכיווני,חייכתי עד שהבנתי שאנחנו הולכות ליפול ובאמת נפלנו,חיבקתי את ליסה כל כך חזק,ראיתי את רוי אומר "אני מתחיל לקנא..." קמתי חיבקתי אותו ואמרתי "אז אל תקנא,אני אוהבת אותך" וליסה אמרה ברצינות "אבל אוולין,איפה היית?מה קרה?אנחנו דאגנו לך הרבה,אם את שכבת עם מישהו והתחלת לסנן אותנו זה ממש לא מגניב,זה מגעיל" ושמעתי שרוי לחש לה "חשבתי שנספר לה על זה בהדרגה" והיא זעמה "אני לא רוצה ב'הדרגה' אנחנו דאגנו לה כל כך והיא מתייחסת כאילו לא אכפת לה וכאילו שום דבר לא קרה,אוולין אכפת לך?אם כן למה עזבת אותנו?!" עניתי "רציני?ברור שאכפת לי!ולא שכבתי עם אף אחד,פשוט קרה לי משהו די...קשוח,אני מצטערת זה לא יקרה שוב מבטיחה" ורוי שאל "כן אבל מה קרה שם?מישהו פגע בך?אני נשבע שאם מישהו פגע בך...בואו נגיד שזה לא יגמר טוב" חיבקתי אותו ואמרתי "אני בסדר...ואני באמת לא רוצה להגיד מה קרה שם,בבקשה תכבדו אותי" ליסה התייאשה והלכה

אחרי כמה דקות גברת וולטורן ביקשה ממני לקרוא לאיזשהו ילד מכיתה יב 3 ולבוא גם,ליאו היידנברג,דפקתי בדלת ואמרתי "ליאו היידנברג,המנהל קורא לך" וזיהיתי שזה הוא...זה מי שעמד לאנוס אותי,הלכנו לחדר של גברת וולטורן והוא אמר "ליאו,אוולין,כפי שידוע לכם נעדרתם מבית הספר יותר מיומיים מה שאומר שאתם חייבים לפי תקנון בית הספר להשלים הכל בחצי יממה,דיברתי עם ההורים שלכם ומחר ליאו,אתה חייב ללמוד עם אוולין בספרייה אחרי שעות בית הספר עד שהספרנית תראה שהשלמתם הכל,משוחררים" יצאנו מהחדר דחפתי אותו לקיר ואמרתי "מה אתה לעזאזל עושה פה?!" והוא ענה "בית ספר את יודעת..." גיחכתי ואמרתי "ההורים שלך בטח מתביישים בך,לאנוס בחורות,להיות במאפיה,להיות תלמיד גרוע,כל הכבוד" והוא ענה "אל תדברי על ההורים שלי כלבה" נתתי לו מכה באזור הפרטי שלו ואמרתי "אני אדבר על מה שבא לי ילד מזדיין"

מה דעתכם?אני מקווה שהספר יקבל הערכה❤