הכלבה שלך

אונס שווה דייט?

נקודת המבט של ליאו:

קמתי לאיזה יום מזדיין בבית ספר,אריק בא ואמר "סוף סוף קמת!לך לבית ספר למזלנו לא לכולנו יש בית ספר" הייתי עם פרצוף כועס והמשיך "מה קרה?אם אתה לא רוצה ללכת לבית ספר החמוד שלך אפשר פשוט ללכת למקום של המאפיה" עניתי בטון כועס "לא לא באלי,אני אלך לבית ספר המחורבן הזה לפני שהיא תתקשר אליי שוב" וענה "מי?הכלבה הזאת שלך?למה אכפת לך ממנה?" וצעקתי בזמן ששברתי כוס זכוכית "לא אכפת לי מהילדה המזדיינת הזאת שחרר אותי" וצעק "תרגע!אם היא כלכך מפריעה לך אני והחבר'ה כבר נטפל בה"וצעקתי בלי לחשוב "תעשה מה שאתה רוצה אין לי כבר כוח לכלום" והלכתי לבית ספר בעצבים עד ששמעתי מאריק "יציאה...מפחידה אבל לפחות אל תשכח את התיק,טיפ לנאום הבא שלך" חזרתי עם התיק והלכתי שוב,וואו אריק ממש סידר לי הכל,הוצאתי את הטלפון מהתיק וראיתי 21 שיחות שלא נענו מאוולין ו40 הודעות,למה הילדה הזאת לא יכולה פשוט לעזוב אותי בשקט?!,

הגעתי לכיתה ואלין וחברות שלה התנפלו עליי ואמרו "בוא לראות את אוולין" עניתי "די נו שחררו אותי" ואלין צחקה וענתה "מה קרה לזוג המלכותי יש בעיות?" צעקתי "את לא יכולה לשתוק?!תעזבי אותי כבר" והיא הייתה עם פרצוף המום והלכה לאוולין,אוולין...השם הזה פשוט לא יכול לצאת לי מהראש אה?היה שיעור אזרחות וחצי מהשיעור חשבתי על המבורגר או על המאפיה או על אוולין,המורה נכנסה להקבצה במתמטיקה ועדיין חשבתי על המבורגר,אני חייב לקנות המבורגר אחרי הבית ספר,

אחרי שיעור שחשבתי על אוולין או על המבורגר היה צלצול להפסקה,עמדתי לצאת ולחשוב קצת בחוץ אבל אוולין הייתה מחוץ לדלת של הכיתה,"מה את רוצה?" וענתה עם הקול העדין שלה "סליחה,אני יודעת שזאת הייתה טעות,אבל אני פשוט דאגתי לך ו...אני ממש אוהבת אותך" לא הייתי מופתע זה ידוע,עניתי "מה דעתך לצאת איתי לדייט מחר ב7 וחצי?אני לא יכול היום,יש לי כמה עניינים של המאפיה" בזמן שנגעתי במותנייה החלקות אבל תכלס אני חייב כמה עצות לדייט אין לי מושג וענתה "גם אני לא יכולה היום,ההורים שלי...מתגרשים,אבא שלי גנב מאמא שלי הרבה כסף והוא גם בגד בה עם דודה שלי,סתם איזה כלב" ועניתי בצחוק "יצאת כמו אבא שלך אה?" וחייכה בזמן שנתנה לי מכה חזקה בכתף,"סתום,אני לא הכלבה שלך" ועניתי "שתחזירי את החוב את לא תהיי הכלבה שלי",

אחרי הבית ספר חזרתי לבית של אריק וישנתי,שנצ אחרי הבית ספר זה גן עדן,קמתי בסביבות שמונה בערב ואריק בא אליי ואמר "נחש מה...זוכר מה שאמרתי בבוקר שאמרת שאני יעשה מה שאני רוצה?","נו?" והמשיך "אז אני והחבר'ה אנסנו אותה" וצעקתי לו בעצבים "מה אתה דפוק?!ימזדיין אני והיא בסדר עכשיו...אני גם הזמנתי אותה לדייט,אתה חייב להרוס הכל?!" וצעק "תרגע!אתה לא אמרת כלום אתה פשוט באת לבית כולך מבואס והתפרקת על המיטה,אף אחד לא מתנהג לחבר הכי טוב שלי ככה" נרגעתי ואמרתי "אני מעריך את זה אבל לאנוס אותה?!היא בחיים לא תסלח לי מטומטם!" וענה "לא אמרתי לה שאנחנו חברים שלך,אמרתי שאנחנו מהמאפיה ושאנחנו לא סובלים אותך תרגע" נאנחתי וחיפשתי את הטלפון,"תגיד איפה הטלפון שלי?" ענה "מאיפה אני יודע מה אני העוזרת בית שלך?" ומצאתי את זה...מתחת לתחתונים האדומים שלו...הרמתי את הטלפון עם שני אצבעות וכתבתי לאוולין 'את בסדר?שמעתי שכמה אנשים מהמאפיה אנסו אותך,אני יבין אם את רוצה לבטל את הדייט' וכתבה חזרה 'זה לא אשמתך ומהפעם האחרונה שביקרתי שם הבנתי שיש המון שם שלא סובלים אותך ואני לא רוצה לבטל את הדייט אפילו בשנייה' איזה מזל!ושמעתי קול מאחוריי שאומר "אתה רואה היא לא רוצה לבטל את הדייט,והיא שווה!" ומהרפלקסים דפקתי לו מכה בביצים "סליחה,רפלקסים" וענה בזמן שסבל מכאבים "מעניין מה יקרה שאוולין תהיה מאחוריך ימסריח,לך כבר להתקלח" צחקתי קצת והלכתי להתקלח,אריק היחידי שמצליח להצחיק אותי ולהשכיח אותי מכל החרא שאני עובר,שמתי שמפו ונפל לי קצת בעיניים וצעקתי לאריק "אריק!תביא לא מגבת שורפות לי העיניים,נו אריק!" נכנס ואמר "או אה!איך אוולין לא משתגעת מהמראה המסוקס הזה" ואמרתי בצחוק "מה הפכת להומו?" וענה "היית מת ימסריח",

אחרי כמה דקות יצאתי מהמקלחת והתלבשתי מהר לפני שאריק יראה אותי ושוב יזכיר את אוולין,הלכתי למטבח וכל מה שנשאר זה פיצה מאתמול,חילקתי ביני לבין אריק אכלתי מהר והלכתי לחדר שלי לישון,אני עדיין לא מאמין שמחר אני ואוולין יוצאים לדייט