הכלבה שלך

לא פייר

נקודת המבט של אוולין:

אמא העיפה את ליאו מהבית וצעקה לי "אם את תעבדי עליי ככה עוד פעם אחת זה לא יגמר טוב!לא מספיק אבא שלך לקח לי חצי מהכסף וקשה לי לממן אותך עכשיו את עוד מקשה עליי,תביני אותי!" כעסתי "אני מקשה עלייך?!אם אני מקשה עלייך אז...אז תשלחי אותי לפנימייה,למה את לא יכולה לסמוך עליי?אני וליאו לא עושים כלום!" והיא התייאשה והלכה,הלכתי לחדר התארגנתי לעבודה ויצאתי,

הגעתי לעבודה עצבנית והמנהל אמר "יש הרבה הזמנות,תמהרי!" לקחתי הזמנה אחת לשולחן והלקוחה אמרה "סליחה...זה לא ההזמנה שלי,אפשר לקבל את שלי?" ועניתי "לא כולם מקבלים את מה ששלהם,תתמודדי" וענתה "חצופה!למה באתי לפה בכלל?!" ולחשתי "תשאלי רק את עצמך לא אנשים שיש להם בעיות יותר חשובות מההזמנה שלך" פתחה את הפה מהלם והלכה,המנהל בא לכיווני כועס וצעק "מה עשית?!במסעדה הזאת לא מתחצפים ללקוחות ובטח לכאלה שגדולים ממך בעשרים שנה,אין הזדמנות שנייה במסעדה הזאת,את מפוטרת" והלכתי משם עצבנית,הגעתי לבית וישנתי,

למחרת קמתי די מאוחר,בסביבות שלוש בצהריים וראיתי שקיבלתי הודעה מאלין 'יש מסיבה בבר ליד הבית שלך!!!אני כנראה יבוא יותר מאוחר רוצה שנפגש שם?' וכתבתי 'אני אתארגן ואצא,תודה אלינוש',חזרתי לבית ולבשתי שמלה צמודה שחורה ג'קט אפרפר וסניקרס,יצאתי לכתובת שאלין שלחה לי ותכלס זה די רחוק מהבית שלי,

אחרי כמה דקות הגעתי ולא ראיתי את אלין,התקדמתי לכיוון הבר ישבתי וביקשתי בירה שחורה,הברמן הביא לי את הבירה וראיתי את ליאו ומי שאנס אותי,שתיתי את הבירה הלכתי משם מהר וכתבתי לאלין 'אמא שלי לא הסכימה לי בסוף,מצטערת אלינוש' וחזרתי לבית,

ראיתי שאמא לא בבית החלפתי בגדים ועלה לי רעיון,כל הסיפור בזה התחיל בגלל החוב של אבא שלי אז אם אני אגנוב מאמא כסף אז אולי ליאו יעזוב אותי בשקט,הלכתי לחדר של אמא ופתחתי את הכספת,הקוד ממש קליל,2346 מספרי המזל של אמא ולקחתי את הכסף שהייתי חייבת,חזרתי לבר מהר ואמרתי לליאו "ליאו...הכסף של החוב,מקווה שעכשיו אני כבר לא הכלבה שלך או משהו" וענה "אוולין בבקשה תעזבי אותי" הבאתי לו את הכסף וחזרתי לבית,'אוולין תעזבי אותי'?מה ככה זה נגמר?זה לא פייר!אני לא עשיתי לו כלום!הוא פוגע בי הרבה יותר ממה שאני פוגעת בו ואני האשמה?אבל אני עדיין אוהבת אותו,אני אוהבת אותו יותר מתמיד ו...זה פשוט לא פייר!

חזרתי לבית ואמא באה לכיווני וצעקה "אוולין!את גנבת ממני כל כך הרבה כסף!אין לי יותר איך לטפל בך את מבינה את זה?אני שולחת אותך לפנימייה,שהם יטפלו בך,אין לי כבר כוח,אין לי כבר כסף!נמאס לי ממך!מחר את כבר לא תהיי בבית,תארזי בינתיים" מה?!לא יכולתי להוציא מילה מהפה והלכתי לחדר שלי לארוז,אחרי שארזתי הכל כתבתי לליאו 'אני  עוברת לפנימייה מה שאומר שפעם בשבוע אני יבוא לבקר,אני...די אתגעגע אלייך' הנחתי את הטלפון בצד ובכיתי,אני פשוט רוצה למות!החיים הטובים שהיו לי הכל פשוט נהרס ואין לי למי ללכת,

קמתי ו...רגע מה אני ישנתי?אמא צעקה "סוף סוף התעוררת!בואי לאוטו אני יסיע אותך לפנימייה" ושתקתי עם פנים כועסות,לקחתי את הטלפון וראיתי שליאו ראה את ההודעה אבל לא הגיב,וניסיתי לישון,יש עוד חמש שעות לפי מה שהאוטו אומר,

קמתי מהצעקות של אמא ויצאתי מהאוטו,יצאתי והלכתי לכיוון הפנימייה,ראיתי שמישהו בגילי בא לכיווני ואמר "היי אני איתן וזאת ששם זאת אחותי אנג'ל,לא באמת קוראים לה אנג'ל קוראים לה מלאך אבל זה שם חיבה ממש טוב לא?לא משנה המנהל אמר לנו שנדריך אותך ונסייר איתך בפנימייה" ואנג'ל באה לכיווני ואמרה "היי אני..." ואיתן אמר "אמרתי לה כבר,נו בואו!" וסיירנו בפנימייה,אנג'ל באה לכיווני ואמרה "שמתי לב שאת מסתכלת על אח שלי הרבה,הוא הטעם שלך?המכוער הזה?" צחקתי ואמרתי "לא...חחח אני אחרי פרידה" והיא צעקה "מי האפס שיפרד ממך?לא משנה לא רוצה לשמוע על מטומטמים שיש לנו אחד מול העיניים" והם רבו מכות בצחוק,בינתיים אני פשוט חשבתי על ליאו או על אמא

אנג'ל באה לכיווני ואמרה "מחר זה היום שחוזרים לבתים ליום אז באת בזמן טוב,מה למה באת לפנימייה?" ועניתי "בעיות עם כסף..." ואיתן אמר "שיט נו אנחנו מאחרים לארוחת בוקר" ורצנו לכיוון הקפיטריה,בחרתי סלט כרוב שני שניצלים ומיץ תפוזים,ראיתי שאנג'ל ואיתן מצביעים לי לשבת איתם ועם עוד כמה בנות ובן,באתי לכיוונם וישבתי תאמת די טוב לי פה,זה הרבה יותר טוב מהבית,אחרי האוכל שהיה שקט מביך לגמרי באתי עם אנג'ל לחדר שלי וישנתי,אני כל כך עייפה!והעובדה שמחר אני חוזרת לעיר שלי זה כבר מרגיש ממש טוב

אנחנו בפרקים האחרונים!!❤❤
בעזרת ה' יצא ל'כלבה שלך' את הספר השני בסדרה