הכלבה שלך

צבוע,שקרנית,מאוהב

נקודת המבט של אוולין:

הסיפור של ליאו עדיין קצת לא יוצא לי מהראש,או...שהוא לא יוצא לי מהראש,אני לא יודעת,שכבתי על המיטה וחשבתי קצת...על הכל,שמעתי דפיקה מהחלון ו...זה היה ליאו,כלכך שמחתי לראות אותו ומשום מה הוא נראה די עייף,פתחתי לו את הדלת של החלון והוא נכנס והתעלף,מה?!,"ליאו!ליאו קום!" אחרי כמה דקות שניסיתי להעיר אותו החלטתי להתייאש וחיכיתי,אם זה ימשך יותר מדי זמן אני אקרא לאמבולנס,בינתיים עשיתי גולגול והוצאתי את הפיג'מה האהובה עליי מהארון,הורדתי את הגופייה הלבנה והטייץ האפור כהה ונשארתי עם חזייה ותחתון,משום מה יש לי דחף להשאר ככה עד שהוא יקום,שיראה אותי ערומה,זה בטח סתם מחשבה מטומטמת,שמתי את הגופייה הקצרה והרכה והמכנסיים הקצרות וראיתי שהוא קם!סוף סוף!,"מה?מה קרה לי?איפה אני?" עניתי בזמן שחיבקתי אותו חזק "אתה בבית שלי,אתה התעלפת",נגע לי במותניים חזק ואמר "דאגת לי כלבה שלי?הפרצוף שלך חמוד שאת דואגת לי" צחקתי "היית מת,אבל כן...אפשר להגיד שדאגתי לך,אבל אל תתרגש זה היה קורה לי עם כל אחד",ענה "כן בטח" התקרב אליי ועמד לנשק אותי,התרחקתי ואמרתי "אני מצטערת זה פשוט...אני לא חושבת שאני בקטע" איזו מטומטמת!למה אמרת את זה?!את הכי בקטע שלו בעולם!וואו בחיים לא חשבתי שאגיד את זה,"את חמודה מדי בשביל לא לנשק אותך,נשיקה אחת ואני הולך,או שאני אשאר פה ואבא שלך יראה שאת מנהלת רומן איתי,זו גם אופציה",לא ידעתי מה לענות וראיתי שליסה התקשרה אליי,ניתקתי ואמרתי "נו שיהיה,נשיקה אחת","ככה אני אוהב את הכלבה שלי" נישקתי אותו וזאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים,שמעתי רעש של הודעה מהמחשב,אולי זה מהקולג',הפסקתי את הנשיקה רצתי לכיוון המחשב ובדקתי,אמר באדישות "נו התקבלת?" "לא...באסה" וליטף לי את הגב עד שניסה להגיע לי לתחת,"אממ...אני חושבת שאתה צריך ללכת" וגירשתי אותו לכיוון החלון,הוא קרץ לי והלך,אני כלכך עייפה,זה היה לילה ארוך!נכנסתי למיטה וישנתי,

למחרת קמתי והתארגנתי ממש מהר,שמתי גלוס שקוף מסקרה קונסילר וקצת סומק,אחרי שהתארגנתי הלכתי למטבח להכין לאמא ואבא סלט ולי כריך לבית ספר,הוצאתי את המלפפונים,העגבניות,החסות וגם שלוש ביצים והתחלתי,התכוונתי לחתוך את העגבנייה אבל נזכרתי בעוד פלאשבק...מהמסיבה ליאו פשוט לא יוצא לי מהראש,אני כלכך רוצה לנשק אותו ולהיות איתו,אבל מצד שני אני גם די נגעלת ממנו,אני כבר לא יודעת כלום!הכנתי לאמא ואבא סלט למרות הפלאשבק ושכחתי להכין לי כריך!מטומטמת!"שיט!אני מאחרת לבית ספר!ביי אמא ביי אבא הכנתי לכם סלט עם ביצה קשה אוהבת אתכם" ורצתי מהר לכיוון הבית ספר,

הגעתי לכיתה וראיתי שליסה מדברת עם רוי ומסתכלת עליי מוזר,באתי לכיוונה ואמרתי "מה הבעיה שלך איתי?זה בגלל אתמול?אני באמת לא יכולתי,וגם מחר דודים שלי באים אליי ואמא שלי בסטרס נו את יודעת איך היא,סליחה" ראיתי אותה כולה אדומה ואומרת "זה לא פעם אחת,זה בכלל לא פעם אחת שאת מתרחקת ממני וחושבת שאני לא שווה אותך!מאז שהכרת את הליאו הזה אני לא מכירה אותך!איפה האוולין החברה הכי טובה שלי מלפני 6 ימים?!",הלכתי ולא התייחסתי,זה לא שווה את זה,השיעור התחיל והמחנך ס' אמר "יש לי הודעה חשובה לפני הלימודים,עקב בעיות משפחתיות אני מתפטר מה שאומר שעד שנמצא מחנך חדש אתם בחופש אבל עדיין בכותלי בית הספר!אה ואל תדאגו עדיין לא אמרתי למנהלת שאני מתפטר אז עד שאגיד שזה עוד...5 דקות?אתם משוחררים" יששששש ואוףףףף,המורה השני האהוב עליי מתפטר,ליסה שונאת אותי,רוי שונא אותי,העובדה שאבא שלי היה במאפיה,העובדה שהכרתי את ליאו ואז החיים שלי נהרסו,אני באמת מותשת כבר מהכל!

יצאתי מהכיתה וראיתי את שון,ניסיתי להסתתר אבל ראיתי שהוא קלט אותי,הוא בא לכיווני ואמר "מה קורה כלבה יפהפייה של ליאו?את בקרוב תהיי שלי אז תצפי להרבה כיף" ואז ליאו ה'גיבור' בא ואמר "תתרחק ממנה שון" ושון פשוט הלך כאילו הוא הכלב שלו,"חבל שהרחקת אותו,הוא דווקא חמוד" וענה "אם להתעלל בכלבה שלו ברמה שהוא הכניס אותה להריון ואז הכריח אותה להתאבד נקרא חמוד...מי אני שאשפוט?ואם זה חמוד אני גם יכול לעשות לך את זה כלבה יפה שלי,שון משחק אותה בן אדם טוב אבל ברגע שתהיי שלו את לא תרצי להיות בחיים,אני פחות בקטע של להרוג אותך אני יותר בקטע של...לראות אותך סובלת וערומה" נתתי לו מכה בינונית בכתף ואמרתי "סתום!" בעצבים,אני באמת לא מצליחה להבין אותו,בשלב הזה אני לא מצליחה להבין גם את עצמי

מה דעתכם על הפרק?אהבתם?❤