כשטאהיונג חוזר לדירתו הקטנה לאחר עוד יום עמוס, הדבר הראשון שהוא עושה זה ללכת לחדר האמבטיה. הוא מדליק את הברז ונעמד מול הכיור, שוטף את פניו במים קרים, מרטיב את שיערותיו הכהות שנופלות על המצח ואת קצוות שרווליו. הוא נשען על הכיור עם כפות ידיו, מביט במים הזורמים ומרים את עיניו אל המראה. הוא לא רואה בה את השתקפותו. מולו עומדת מפלצת.
2010, קיץ.
ג'ונגקוק לוחץ על הידית של הדלת עם כל משקל גופו ופותח אותה בדחיפה. הוא מתנשף ומזיע, הריאות שלו כואבות וכל הגרון שורף מהאוויר שנכנס פנימה בזמן שרץ. הוא סוגר את הדלת אחריו וגורר את רגליו ברחבי הסלון, זורק מבט אל שעון הקיר.
19:27. לא רע.
הוא נאחז בקיר כשהולך בהתנשפות במסדרון ואז קופא מול דלת העץ הסגורה. המנעול שלה שבור והוא יכול פשוט לפתוח אותה, אבל מעדיף לכבד את פרטיותו של האדם שנמצא בפנים.
בעצם, למה הוא בכלל צריך אותו?
בראשו של ג'ונגקוק עברו כל כך הרבה מחשבות בזמן שרץ. הוא לא יכול פשוט לתקוף את טאהיונג בשאלות, אבל גם לא יודע איך להתחיל איתו שיחה. בסופו של יום, אין להם ממש על מה לדבר. או שלהפך, יש להם כל כך הרבה מה להגיד זה לזה שהם פשוט שותקים.
הוא עומד מול הדלת דקה או שתיים, מסדיר את נשימתו ומבין שחייו לרוקן בקבוק מים, אבל זה יכול לחכות. ג'ונגקוק מרים את אגרופו מול הדלת, מהסס עוד שניות אחדות לפני שעוצם את עיניו בחוזקה ודופק עליה מספק נקישות קלות.
שום קול לא נענה לדפיקה, אבל צעדים נשמעים מהחדר. ג'ונגקוק פוקח את עיניו, לוקח צעד קטן לאחור ושומע את הידית נלחצת. הדלת נפתחת על ידי טאהיונג, שלבוש במכנסיים שחורים ומגוהצים, גרביים אפורות ומכופתרת אשר שלושת כפתוריה העליונים פתוחים, אבל תחתיה יש גופיה לכן שום טיפת עור על החזה לא נראה לעיניו של ג'ונגקוק.
"כן?" קולו של טאהיונג נמוך, אך עדין. השיער הכהה ומתולתל שלו מבולגן על הראש, והוא נראה עייף. ג'ונגקוק מנחש שלא ישן טוב במהלך היום.
"אתה..." ג'און מגמגם. כל המילים עפות לו מהראש כאילו ולא היו, ודפיקות ליבו מאיצות שוב, רגעים אחרי שנרגעו מהריצה. ג'ונגקוק מבין שעליו להגיד משהו, אחרת זה יראה מוזר וטאהיונג יחשוב שהוא איזה מטרידן.
הוא לא רוצה שטאהיונג יחשוב עליו דברים רעים.
"אתה יוצא למשמרת לילה?" שואל ג'ונגקוק במהירות. טאהיונג מהנהן קלות ובזמן הזה מבטו של ג'און מספיק לגלוש לצאוור שלו. העור שלו נראה כה רך, כמו של ילד. ג'ונגקוק גומע את רוקו, מחזיר את המבט לעיניי השקד. "יש מצב שאני יכול לישון במיטה שלך?" הוא רוצה להעיף לעצמו סטירה על השאלה הזאת. "כאילו... פשוט... הספה ממש לא נוחה ואתה גם ככה עובד בלילות, אז חשבתי..."
YOU ARE READING
I'm Not Yours // KookV
Fanfic"יש אנשים שרוצים לעשות טוב לחלש מהם ויש כאלו שמנחם אותם לראות מישהו שסובל יותר מהם. אני צופה בילדים מתים כל יום, ג'ונגקוק, ואני עושה זאת מבחירה. תגיד לי, לאיזה סוג אתה חושב שאני משתייך?"
