לשכנע את טאהיונג לעבור דירה פשוט כל כך שג'ונגקוק אפילו מרגיש מובך מכך שהיה לחוץ להציע לו את זה.
לקראת הערב, כשהוא התעורר עטוף בזרועו של טאהיונג, הוא חשב הרבה על מה הם צריכים לעשות בהמשך. ג'ונגקוק הבין שהצעד הראשון זה להעיר את טאהיונג, אבל לקח לו קצת יותר מדי זמן לעשות את זה. הוא הסתובב לכיוון שלו ובהה דקות ארוכות בפניו הנינוחות. הוא נראה כה עדין בעודו ישן, כשריסיו רעדו קלות והשיער היה מבולגן על הכרית, שג'ונגקוק פשוט לא רצה להפריע לו. לצערו לא היה לו את כל הזמן שבעולם להמשיך להסתכל על טאהיונג ככה ולבסוף הוא נאלץ להעיר אותו.
השאלה הראשונה של טאהיונג הייתה מה השעה, השנייה הייתה איך ג'ונגקוק מרגיש. בשלב הזה כבר אי אפשר להכחיש את הלב המפרפר, כששניהם שוכבים צמודים במיטה, מסתכלים זה לזה בעיניים במבטים ספק בוחנים ספק מהופנטים.
ג'ונגקוק התחיל להזיע בכפות ידיו ולמלמל כל מיני דברים על מצבו הרפואי של טאהיונג. הוא עשה פתיח כל כך גדול לשאלה כה פשוטה וקים פשוט שתק לאורך כל הזמן ולא הוריד את המבט מהעיניים שלו. לבסוף ג'ונגקוק שאל את השאלה הנחשקת ומיד אחריה הגיעה תשובה כה פשוטה.
"אוקיי."
ובאותו הרגע ג'ונגקוק נעמד והתחיל להתארגן, תוך כדי דיבר על זה שיש מלא מה לארוז ועוד הוא צריך להגיע לקזינו הלילה, אז הם צריכים להספיק הכל. טאהיונג התיישב על המיטה וצפה בו אורז את חפצים שלו, מפענח בעצמו מה צריך ומה לא.
וטאהיונג, באופן אפילו קצת נבזי, נהנה מהסיטואציה. ג'ונגקוק היה קצת יותר מחמוד.
***
דירת החדר לא הייתה נראת מבטיחה במיוחד, אבל היה בה כל מה שצריך אדם בשביל לחיות ולהתקיים. ג'ונגקוק עשה הרבה בשביל להוביל אותה למשהו והיום מצבה טוב בהרבה משאר הדירות באזור המפוקפק הזה.
טאהיונג מסתובב מעט, מסתכל דרך החלון על השכונה הרועשת וסוקר את ג'ונגקוק, שמפנה מקום בארון שלו עבור הבגדים של טאהיונג.
"אתה מוכן ללילה?" שואל טאהיונג בעקיפין, אבל ג'ונגקוק מבין היטב למה הוא מתכוון. האם הוא מוכן להתמודד מול הקזינו ופרדריקו שללא ספק יחכה לו שם?
"כן," הוא עונה בלי לחשוב, מדחיק את הדאגות כמו שהוא מזיז הצידה את הבגדים שלו. "יהיה טוב, אעשה את מה שצריך ואחזור. ואתה? איך תסתדר עם הידיים?" הוא מעיף מבט על טאהיונג, שנראה מעורר רחמים עם כפות הידיים החבושות.
כל אחד מהם דואג לשני. זה מתוק, אבל אוי, כמה שזה אכזרי. עד כמה דאגות באמת נחוצות בעולם שלהם? במקום בו כל יום הוא מלחמה מול האני העצמי וכמה האני העצמי הזה יכול להכיל? ג'ונגקוק רוצה להאמין שהם יסתדרו, שיש דרך ארוכה בפניהם, שמלאה בסיבוכים, אבל יהיה לה סוף טוב, אך הוא לא יודע שלטאהיונג הגיעו מים עד נפש.
YOU ARE READING
I'm Not Yours // KookV
Fanfiction"יש אנשים שרוצים לעשות טוב לחלש מהם ויש כאלו שמנחם אותם לראות מישהו שסובל יותר מהם. אני צופה בילדים מתים כל יום, ג'ונגקוק, ואני עושה זאת מבחירה. תגיד לי, לאיזה סוג אתה חושב שאני משתייך?"
