2021, סתיו.
טאהיונג לא מגיע. לא בפעילות הבא ולא בשבוע שלאחר מכן. הוא נעלם, בדיוק כמו פעם, בדיוק כמו שידע לעשות זאת. הוא תמיד ידע להיות שם כשצריך אותו ותמיד ידע ללכת רגע לאחר מכן. אבל הוא יכל ללכת רק פיזית.
הוא מעולם לא עזב את הלב של ג'ונגקוק.
ובשבוע וחצי בהם לא ראה את טאהיונג הוא הרגיש אותו בכל נשימה שלו. הוא חשב עליו, על החיים שלו, בעבר ובהווה. על איך שהסתדר אז ומה עושה עכשיו. איך הוא מתמודד עם ה... בעיה. ג'ונגקוק מעדיף לקרוא לזה ככה בראשו. הוא מדמיין את טאהיונג לוקח את זה. חושב באיזו דרך ומה הוא חווה באותו רגע, ועוד יותר חשוב, מה עובר עליו ברגע שאחרי. הוא עסוק במחשבות על כך כנראה יותר מטאהיונג עצמו כאשר בראש מצטלבות המחשבות על מנת יתר. אולי הוא כבר מת מאחת וג'ונגקוק בכלל לא יודע? אולי. ואולי שווה לחכות לכל פעולת מתנדבים בציפייה שהוא יופיע בניהם.
ואולי הוא לא יחזור. שינה קבוצה, הפסיק להתנדב, עבר מדינה, מי יודע? ג'ונגקוק העביר איתו רק יום אינטנסיבי אחד שהיה מלא בעליות וירידות. זה הכל. הוא יודע קמצוץ מהווה שלו וכל מה שהם חולקים זה הר של זיכרונות.
ולמה ג'ונגקוק בכלל רוצה שהוא יחזור? הוא לא רצה לראות אותו, דיבר אליו בצורה כל כך רעה, הסתכל אליו בכזה זלזול, ובסוף הוא... חסר לו? או שהוא סוף סוף מודה בכנות שהוא תמיד היה חסר לו? שטאהיונג בעצם חורר לו חור בלב והכריח אותו לחיות איתו במשך שנים, ועכשיו אחרי שמילא אותו לזמן שהרגיש כה קצר, הוא שוב מרגיש בחסרונו.
בפעולות הוא מדבר בעיקר עם ג'אמי שמשנה תסרוקות מפעם לפעם וג'ונגקוק אפילו מציק לה על זה שהיא צריכה לחדש את הורוד כי כבר רואים לה את השורש השחור. היא תמיד מצחקקת בתגובה ומכה אותו בעדינות בכתפו, כאקט חברותי, ואומר שתמשיך לדחות את התור לספר בכוונה בשביל שזה ימשיך להפריע לו.
בפעולה של ערב הלווין כשכל הילדים מגיעים מחופשים עושים תמונה קבוצתית של כולם וביול עומדת מחופשת לקואלה, אבל טאהיונג לא נמצא בתמונה, וחבל, החיוך שהוא יודע להעניק לילדים הללו מסוגל להזיז עולמות. באותו ערב ג'ונגקוק שואל את ג'אמי איפה הוא והיא עונה את מה שהיא עונה לכל הילדים:
"הוא חולה."
ג'ונגקוק רוצה להתבדח על כך שהוא לא בן שמונה, אבל אז מבין שזה יראה שיותר מדי אכפת לו מסתם מתנדב שמגיע בשביל לשמח את הבת שלו, ויגיעה תורה של ג'אמי לשאול שאלות שהוא לא יהיה מוכן לענות עליהם.
לכן הוא שותק, חיי עם המחשבה על כך שטאהיונג חולה.
***
ג'ונגקוק עוזר לאסוף ציוד למתנדבים ומדבר איתם מעט עד שמרגיש נגיעה קלה בכתפו, הוא מפנה אל ראשו אל ג'אמי שמקרינה אליו חיוך.
YOU ARE READING
I'm Not Yours // KookV
Fanfic"יש אנשים שרוצים לעשות טוב לחלש מהם ויש כאלו שמנחם אותם לראות מישהו שסובל יותר מהם. אני צופה בילדים מתים כל יום, ג'ונגקוק, ואני עושה זאת מבחירה. תגיד לי, לאיזה סוג אתה חושב שאני משתייך?"
