פרק 14

148 12 14
                                    

*אפטרקר-לטפל במישהו אחרי סקס

״אתה יכול אולי....לעשות לי אפטרקר?״ קולו של הארי היה קטן ומבוייש, הוא בחיים לא חשב שהוא יבקש מלואי את זה,זה כל כך אישי ואינטימי.
לואי קם ממנו ושם את הבוקסר שלו חזרה, הוא הרים את הארי כמו נסיכה ולקח אותו לחדר שירותים שלהם. הארי צחקק- הוא ממש יכול להתרגל לזה.
לואי הושיב אותו על השייש ליד הכיור מה שגרם להארי להיאנק טיפה והחל לנקות את הנוזלים על בטנו ויריכיו. הוא הסתכל אחורנית על המראה ושם את ידו על פיו בשוק מוחלט ״לואי מה עשית לי.״ הצוואר של הארי היה מלא בהיקים וגם החזה שלו.
״לא יכולתי להתאפק.״ לואי אמר בכנות ושם מגבת עם מים קרים על צווארו והארי שם לב שלואי עדיין שיכור והחרדה התחילה לעלות בגרונו.
הוא קירב את לואי אליו וכרך את ידיו סביבו ״בוא נלך לישון אוקיי שרי?״
״שניה״ לואי חייך ויצא מהשירותים חוזר עם פיגמה נעימה וחדשה במיוחד בשביל הארי ״תתלבש״ ליבו של הארי התחמם ״תודה לוּ״ הוא נישק אותו ברכות ״תישן איתי באותה מיטה.״ לואי קבע
הארי נשך את שפתיו,כמובן שהוא הנהן אבל הוא גם פחד מאוד ממחר בבוקר. מאוד.

לואי קם בבוקר עם כאב ראש נוראי ״אוח-״ הוא הסתובב ונשכב על גבו, פותח את עיניו באיטיות.
הארי הסתובב אליו והתכרבל אליו שוב חצי ישן ״ששששש״
לואי הסתכל עליו מבולבל ״מה אתה עושה פה?״ למרות הבלבול הוא כירבל את הארי אליו כמעט באופן אוטומטי.
״אתה ביקשת ממני.״ הארי היה עוד בעולם השינה הנחמד והנעים שלו, איפה שלואי זוכר שהם שכבו ורוצה להיות איתו ולא במציאות איפה שלואי כנראה לא יזכור כלום והולך לכעוס על הארי על זה שהוא נתן לו לזיין אותו אתמול.
לואי עצם את עיניו ״כנראה הייתי שיכור,סליחה.״
הארי נאנח וקם לישיבה והנה נגמר עולם השינה הנעים שלו ״לואי מה אתה זוכר מאתמול?״ לואי קם לישיבה גם הוא ו שיפשף את עיניו ״לא יודע.....״ הוא הסתכל על הארי רואה סימנים על כל צווארו, ממש כאילו איזה ערפד תקף אותו....מי עשה על הארי היקי——-״אוי לא.״ ההבנה הכתה בו
״אוי כן.״ הארי קבר את פניו בידיו.
״על...השייש-״ לואי נזכר בחלקים מעומעמים והארי הנהן
״למה לא אמרת לי לא-״ לואי נאנח
״אמרתי לך לא...״
״אנסתי אותך!?!?!?״
״לא!!״ הוא שם את ידיו על כתפיו של לואי ״לא! לא אנסת אותי!״ הוא נאנח ״אתה פשוט- אני ניסיתי להסביר לך שאתה שיכור ואני לא יכול לנצל אותך ואתה המשכת להגיד כל מיני דברים שפשוט- פשוט לא יכולתי לעמוד בפניך״
לואי נשך את שפתיו ״אתה יכול להביא לי כוס מים?״ הוא שאל בעדינות. הארי הנהנן ויצא להביא לו

ברגע שהוא יצא מהדלת לואי התחרפן ״פאק פאק פאק פאק כל כך פישלתי.״ הוא קבר את ראשו בכרית,מה הוא אמור לעשות עכשיו?
הארי חזר עם המים ״אתה יודע.... זה חבל שאתה לא זוכר את אתמול...זה היה לילה ששווה לזכור״ הארי חייך בממזרות, כן בטח , הוא מפחד פחד מוות מהתגובה של לואי...אבל לפחות הוא יכול לעשות קצת כיף לפני.
לואי צחק טיפה ושתה את המים ״עם כמות ההיקים..אני בטוח שכן...אני מקווה שאני אזכר במהלך היום״
הארי הרים גבה ״מקווה ?״ אל תיתן לזה לתת לך תקווה - שלא יתן לך תקווה-
״כן כאילו אני שונא לא לזכור דברים זה מעצבן-״ לואי תיקן את עצמו במהירות. הארי הנהנן והתעסק עם בד הפיג׳מה שלו ״תגיד מה זה הפיג׳מה הזאת?״ הוא שאל את לואי, לואי מצמץ כמה פעמים והסתכל עליו ״קניתי לך אותה לפני כמה זמן״
״אז למה אני רואה אותה רק עכשיו?״
״הממממ-״ הוא חשב לשניה ״אההה כי הבאתי אותה עם עוד כל מיני דברים-״
״....איזה דברים?״
״אממממ- אתה אמרת לי משהו- על ויקטוריה סיקרט....ותחרה״ לואי האדים טיפה ובלית ברירה נתן לו את השקית שבתוכה היה שלל של בגדים תחתונים
הארי הסמיק, הוא אמר לו את זה אחרי שהם התנשקו, יום אחרי לואי כבר רצה להפסיק....למה יש לו את זה? הוא הסתכל בתוך השקית ועיניו נפערו,היה שם שלל. הוא הוציא תחתוני תחרה שחורים, אוי הוא כל כך לא היה צריך להביא להארי את אלו, זה נותן להארי כל כך הרבה כוח, הוא הולך כל כך להנות מהמגוון שם.
המשימה של הארי הייתה ברורה: עם הכוח הגדול שלואי נתן לו כרגע הוא הולך פאקינג להתעלל בלואי.

חברים הכי טובים...ששוכבים לפעמיםWhere stories live. Discover now