חברים הכי טובים...ששוכבים לפעמים

פרק 24-הדאבל דייט חלק 2

הארי ניסה כמיטב יכולתו להתעלם מהנוכחות של לואי ולהתרכז בשיחה עם ליאם,
אבל זה היה בלתי אפשרי לא לשים לב ללואי ולא רק בגלל שהארי מאוהב נואשות בבחור - מבחינה אובייקטיבית לואי לקח תשומת לב כל פעם שהוא היה בחדר....לואי הוא מסוג האנשים שאתה פשוט יושב,מסתכל ומעריץ.

הוא לא יכול , הוא חייב לגעת בו,להרגיש אותו איכשהו רק כדי לוודא שזה עדיין הלואי שלו-
הוא הושיט את רגלו מתחת לשולחן ונגע בעדינות ברגלו של לואי שהייתה ממולו, מחכך את רגליהם לשניה.
לואי קפץ טיפה מהמגע הפתאומי אבל לא הסתכל על הארי. במקום זה הוא הרים את רגלו ונתן לה לטפס לשוקיים של הבחור השני.
הארי שמע במעומעם את הקול של ליאם ופטריק והרגיש תחושה חמה מתפזרת בחזה שלו- הוא לא מאמין שהוא כאן בזמן שהם יכולים להיות בחדר של אחד מהם- הוא לא מאמין שהשפתיים שלו מדברות בזמן שהן יכולות לעשות דברים כל הרבה יותר טובים...כמו לטעום את לואי טומלינסון ,שוב פעם ושוב פעם בכל צורה ודרך-

.........
.................
.............................
........................................

הכל נהיה שקט. שקט וריק ומפחיד וחסר הגיון - כי הוא סובב את הראש שלו ומצא את לואי מנשק מישהו שהוא לא הארי.
וזה כואב.
זה כל כך כואב.
הוא אילץ את החיוך הכי טוב שהוא יכל לליאם ״אני כבר חוזר״ הוא התנצל קלות לפני שקם מהכיסא והלך כמה מהר שיכל (בלי שזה יראה חשוד) לשירותים.
הוא נעל את עצמו באחת מהתאים במהירות והרגיש דמעות חמות על לחייו- הוא שיפשף את עיניו באגרסיביות כדי לגרום להן להפסיק.
הוא פתטי.
הוא אף פעם לא היה ככה-
ממתי הוא כל כך מאוהב ונואש בשביל מישהו?
הוא ניסה להרגיע את עצמו ללא הצלחה. זה באמת היה רק פיזי בשבילו? זה הכל? איך זה כל כך קל לו??
יבבה שוברת לב יצאה מפיו והוא כיסה אותן מהר עם ידיו ובדיוק אז הוא שמע דפיקה בדלת של התא שלו
״הארי- הכל בסדר?״
ברגע שהארי שמע את הקול של ליאם זה רק גרם לו לבכות יותר ״אני לא יכול- אני מצטער- אני לא יכול״ הוא לחץ על עיניו עם ידיו מנסה נואשות לגרום לדמעות להפסיק לרדת.

״זה לואי, נכון?״ ליאם שאל מבלי רמז לשליליות בקולו
ופאק ברור שזה פאקינג לואי. זה תמיד פאקינג לואי בסוף לא?
הוא נשם עמוק נשימה רועדת ״זה כזה שקוף?״ הוא מלמל
אבל הוא יודע שזה  שכן, אז למה לואי לא מבין את זה? למה הוא התעקש על הדייט מהגיהינום הזה.
״רואים....״ הקול של ליאם הגיע רך כמו משי ״כמה אתם אוהבים אחד את השני״
זה גרם להארי לצחוק במרירות ״לואי? לואי לא אוהב אותי,לא רומנטית לפחות- הוא פשוט נותן לי את מה שאני רוצה כדי לא לפגוע בי.״
הארי נשם עמוק שוב פעם והתרכז בקיר לכמה שניות לפני שפתח את הדלת והסתכל על ליאם
״אני מצטער שזה יצא ככה ליאם, זה לא מגיע לך.״
ליאם חייך לכיוונו חיוך עקום ״הכל בסדר- אני חושב שזה פשוט יכולה להיות סופה של מערכת יחסים לא משהו ותחילתה של חברות מופלאה״ חיוכו הפך לגדול יותר כשהארי קפץ עליו בחיבוק כי פאק ליאם מושלם
״אני ממש מעריך את זה״ הארי אמר בכנות וחייך חיוך קטן שעדיין היה נראה כואב ״אתה יודע אולי אתה ופטריק תסתדרו״ הוא הוציא גיחוך קטן וחסר הומור
״אני חושב שכדאי שתחזרו הביתה ותסדרו את זה בינכם״ ליאם הטה את ראשו
והארי הסכים...חלקית. הם בהחלט חייבים ללכת הביתה- אבל בשלב הזה הוא לא יודע אפילו אם זה יש איך לסדר את זה.
הוא שטף פנים ונשם נשימה עמוקה
״א- אני מצטער שוב.״
ליאם שם את ידו החמה על כתפו של הארי והעיניים החומות שלו היו חמות ובטוחות כשהארי הסתכל עליהן
״אין לך מה לדאוג...יום אחד אספר לך עליי ועל זאין״ הוא קרץ והארי מצא את עצמו מחייך ״חסר לך שלא.״
״קדימה בוא נחזור. יש לך את זה! אני מאמין בך!״
הארי עיקם את אפו ״אוקיי אוקיי אני לא ילד בן חמש-״ הוא דחף את ליאם בצחוק וליאם דחף אותו חזרה תוך כדי שהם התקדמו לכיוון השולחן והארי היה אסיר תודה כי זה הסיח את דעתו...אפילו לשניה- מהעובדה שאהבת חיו יושב ממש שם עם מישהו אחר.

אבל כשהם הגיעו לשולחן לואי קפץ מכסאו, תופס בידו של הארי כאילו הארי היה ילד בדיסנילנד שנאבד מאימא שלו ״הארי יש מצב חירום בפרויקט של סר ריצ׳רד״
הגוש בגרון של הארי חזק במלוא הכוח. סר ריצ׳רד זאת המילת קוד שלהם ללברוח ממשהו בלי לשאול שאלות. הם היו עושים את זה הרבה בקולג׳, בגלל שהם היו הולכים למסיבות אז כל פעם שהם רצו לצאת מסיטואציה הם פשוט אמרו
״העבירו את הדדליין של הפרויקט של סר ריצ׳רד!״
״אוי תסלחו לנו אנחנו בדיוק רואים את סר ריצ׳רד״
״הפרויקט של סר ריצ׳רד נמחק לגמרי מכל המחשבים אנחנו חייבים ללכת!״
והנה הוא עכשיו- משתמש ב סר ריצ'רד כדי לצאת מהדייט הזה?
ובכן- הארי איתו במאה אחוז. לא אכפת לו אפילו למה לואי רוצה לצאת משם אבל הוא בעד. כל כך כל כך בעד.
לואי הוציא מהכיס שלו מספיק כסף על מנת לכסות את הארוחה של כולם.
הם התנצלו לדייטים שלהם וליאם נתן לו חיוך מעודד.

תודה לאל שהם הולכים.

>>
מהרגע שפטריק שם את השפתיים שלו על של לואי הכל נהיה מאוד לא בסדר- לפחות לואי הרגיש ככה. הנשיקה הייתה לא נכונה -לא קשורה- הוא רק חשב על משהו אחר הארי הארי הארי
פאק, הוא התנתק אחרי כמה זמן... מציע לפטריק חיוך חלש ואז מסתכל קדימה ומוצא כיסא ריק ואז ליאם קם מהכיסא גם והולך.
לואי בלע רוק וניסה להוריד משהו שנבנה בגרונו.
הוא צריך את הארי. הוא אמר לו את זה כבר כמה פעמים אבל הארי אף פעם לא יבין כמה זה נכון.מהשניה שהם נפגשו זה כאילו אף פעם לא הייתה תקופה לפני.
הם תמיד ביחד
הארי ולואי
לואי והארי
הארי הבין אותו יותר מבני האדם האחרים, הוא יכל לחפור להארי שעות על נושא והארי היה מקשיב בסקרנות כאילו הדברים של לואי אומר הם הכי חשובים בעולם.
יותר מזה הארי השלים אותו,בכל צורה ודרך הם פשוט התאימו והם הוכיחו את זה גם בסקס-
לואי לא מאמין שעכשיו השפתיים האחרונות שנגעו בשלו הן לא הארי.
הוא רק רוצה ללכת מפה. הוא לא רוצה להישאר בסיטואציה. זה מה שהוא צריך לעשות-
למצוא את הארי איפה שהוא לא יהיה....עם ליאם....  לואי ניער את ראשו כדי לסלק את המחשבה
זה מקרה חירום והוא יהיה חייב להשתמש ב סר ריצ'רד
כשהארי הגיע לשולחן התוכנית שלו יצאה לפעולה והם ברחו מהדלת הראשית כאילו לא היו ולואי סוף סוף יכל לנשום שוב.

תודה לאל שהם הולכים.

הוא נתן להארי את המפתחות, סררה בינהם שתיקה ולואי לא היה בטוח איזה סוג שתיקה כי הארי היה בלתי קריא.
הם נסעו בשקט
שפתיו של הארי בקו הכי ישר שהוא ראה בחיים ועיניו מסתכלות על הכביש
לואי- אולי בפעם הראשונה בחייו, נשאר גם בשקט גופו נשען על החלון ועיניו מציצות אל הארי
הם שותקים כי....
כי אין כבר מה להגיד.
כי יש כל כך הרבה להגיד שהם שניהם יכולים לצרוח את זה שעות.
כי נמאס להם להעמיד פנים שהכל בסדר.

משהו נשבר בינהם....ולואי..לואי לא בטוח אם אפשר לתקן את זה.