חברים הכי טובים...ששוכבים לפעמים

פרק 20

הארי התעורר בבוקר מהשמש שנכנסה דרך התריסים, לואי עדיין היה צמוד אליו וזה גרם לו לחייך בישנוניות,
הוא החל בלנשק את צווארו וחזהו באיטיות-
לואי המהם בתגובה והידק את אחיזתו בהארי בזמן שהוא עלה עם נשיקותיו עד שעיניים ירוקות היו מול כחולות.
״בוקר טוב שרי״ קולו של הארי היה מחוספס משינה
״בוקר טוב״ לואי קבר את ראשו בשקע הצוואר של הארי משאיר שם נשיקות רכות. הבחור השני ליטף את שיערו בתגובה ונצמד עליו עוד- מה הוא אמור לעשות כשכל זה יפסיק? איך הוא יכול לחזור לחוסר מגע כזה עם לואי?
לואי הרים את ראשו והצמיד את שפתיהם- איך מהדבר הכי מוזר בעולם ..זה הפך לכל כך טבעי ומובן מאליו להיות אחד עם השני ככה, הארי כבר כמעט לא יכול לזכור תקופה לפני שהם שכבו.
לואי התנתק אבל השאיר את פרצופו קרוב,הוא העביר את ידו בתלתלים רכים וסירק את השיער המאריך של הארי אחורה
״איך ישנת?״ הארי חיכך את אפיהם ביחד
״מדהים. אני אוהב להתעורר לידך״ עיניו של לואי היו רכות והארי רצה לבכות מאיך שהמשפט הבודד הזה גרם לבטן שלו להתערבל. לאחרונה לואי כל כך הרבה יותר....אוהב איתו...הוא כל הזמן אומר לו דברים כאלה ומנשק אותו ומטפל בו והארי ממש צריך להפסיק את מה שקורה פה כי הוא כל כך מאוהב בלואי וכל יום זה נהיה יותר גרוע-

״נלך היום לסטודיו ונתאמן על תמונות בשביל הקמפיין צילום של ויקטוריה סיקרט שאמרתי לך עליו,אוקיי?״
אוקיי דאדי ״אולי נעשה לך כמה תמונות בונוס לכשאני לא בבית״ הארי חייך אליו חיוך תמים עם שתי גומות
״אני אוהב שאתה קורא את המחשבות שלי״ לואי החזיר לו חיוך ממזרי ומצץ את צווארו בצורה מאוד לא תמימה
״ח-חרמן מניאק״ הארי מלמל עיניו מאיימות להעצם בהנאה
הוא נשך את שפתו התחתונה בחוזקה לפני שדחף את את לואי -שהתחיל לצחוק -ממנו
הם קמו בעצלנות לחדר האמבטיה הארי מצחצח שיניים ולואי מחבק אותו מאחור -ידיו כרוכות סביב הבטן הרכה שלו ובסופו של דבר הארי מתיישב על השייש ומנשק את לואי נשיקה מלאה במשחת שיניים.
״אני אכין״ לואי נישק את צווארו באיטיות ״ארוחת בוקר״ הוא סגר את שפתיו על העור באיטיות מעצבנת ומצץ את העור הגבר רגיש שלו ״ואז נצא״ הארי מצידו רק הנהן ונאנח בהנאה
״תתלבש״ לואי נתן לו עוד נשיקה אחת עדינה באף לפני שהלך למטבח והארי מצא את עצמו רץ מהחדר אמבטיה כדי להתלבש כמה שיותר מהר רק כדי להיות ולגעת בלואי עכשיו.
לואי שם את האוכל על השולחן כשהארי בא וחיבק אותו מאחורה-לא רוצה להיות מנותק ממנו לשניה, לואי סובב את גופו על מנת לחבק אותו חזרה חיבוק חזק ועוטף- והיה אפשר לחשוב כאילו הם לא ראו אחד את השני שנה מעוצמת ודרמטיות החיבוק.
״בוא נלך לאכול״ הארי מלמל אבל לא הפריד את החיבוק בינהם
״אוקיי״ לואי הגיב אבל הידק את אחיזתו
״איפה למדת לחבק ככה-?״ הארי קבר את ראשו בשקע הצוואר של לואי
״אני לא רוצה להתנתק ממך בחיים״ למרות שלואי לחש את זה ,הארי שמע - שמע ורצה לבכות כי לואי כל כך בלבל אותו.
״אז אל-״ הוא לחש חזרה, מרים את מבטו כדי לפגוש עיניים כחולות ומנשק את השפתיים הירודות שהוא מצא את עצמו חוקר על הזמן.
לואי ניתק את הנשיקה והיה נראה כאילו הוא נאבק בשדים בתוך עצמו תוך כדי שהוא עשה את זה, הוא כיחכח בגרונו ״״טוב! להתרכז! אוכל!״
הארי מצידו צחק והם התיישבו בשולחן מתחילים לאכול.