כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️

פרק 6// שליח

ניקו עמד על הקיר, ידיים שלובות, האבן חופרת בגבו. אוקטוביאן היה לשמאלו, בעוד ריינה עמדה לימינו, גב זקוף, עיניים נוצצות לאור הלפיד. לפניהם הייתה קופסת מתכת שהתמלאה לאט לאט במים.

בשבוע האחרון הסלימה חקירתו של הנסיך וויליאם מחיתוך, למכרות בפרקי פליז ועד לעיקור שיניים. המלך אבאדון רצה לדעת הכל על ארמון אוראול- המנהרות מתחת למגדל המרפא, תורנות השומרים, השבילים מהכניסה למבוכים. כל אינץ'. הנסיך האוראלי החל להשבר תלת הלחץ, ולבסוף החל לספק מידע. ניקו זכר כל מילה, והשווה אותה למה שאמר הגנרל יו. עכשיו שהוא בהה בקופסה, הייתה לו תחושה מה יקרה אחר כך.

בצד השני של החדר ישב הנסיך סולאס, שיער בלונדיני מסתיר את פניו, נקרא במקומות כדי לחשוף עור אכזרי. הוא היה מתוח, התכונן לייסורים שיבואו. למרות שהוא היה משוחרר מהשלשלאות שלו, הוא לא ניסה לרוץ אל הדלת- הוא ידע שזה חסר תועלת.

המלך אבאדון התגלה מהצצלים. ניקו נבהל, הושיט את החרב שלו, ואז קילל את עצמו על כך. המלך לא שם לב, רק בזעיף את מצחו לנוכח כמות המים במיכל לפני שדיבר, עיניים עדיין נעוצות בקופסה.

״נסיך יקר שלי, אני צריך שתענה לי על זה: כמה שומרים מוצבים סביב שערי הטירה בכל פעם?״

שום תגובה מהאיש שצנח בפינה.

אבאדון הרים את ראשו לנוכח הדממה. הוא הסתובב וכרע ליד סולאס, מצחצח את שערו של הנסיך מפניו בצורה כמעט עדינה. ״ענה לי, ולא יהיה כאב״

״אני... אני לא יודע.״

שתיקה

החיוך של המלך אבאדון נעשה מאולץ. ״תחשוב טוב יותר, נסיך״

"אני רציני. אני לא יודע לגבי השומרים. אף פעם לא היה אכפת לי ללמוד את המספר.״ קולו רעד, המילים נעשו כמעט בלתי אפשריות לפענוח. ״בבקשה. אתה חייב להאמין לי.״

״אני חושש שאני לא בעמדה להאמין לך, נסיך״ אבאדון נאנח ״ואני חושש שאני צריך לעשות את זה.״ הוא פנה אל ריינה ואוקטוביאן. ״תכניסו אותו״

השניים זינקו קדימה ותפסו את הנסיך סולאס, וגררו אותו על רגליו. הם אזקו את פרקי ידיו וזרועותיו, ואז כרכו שרשראות כבדות עבות סביב צווארו וכתפיו. הנסיך היכה, אחר כך ירד בצליעה, מתנודד למשקל השלשלאות. בתנועה אחת, ריינה ואוקטוביאן הרימו אותו למעלה ודחפו אותו לתוך הקופסה המלאה במים, וסגרו את המכסה.

התזה חזקה, חבטה ואז התנשפות. הנסיך ניסה לתפוס את הסורגים של המכסה כדי לשמור על עצמו מעל המים, אבל אוקטוביאן ניפץ את אגרופו על המכסה כדי לעצור אותו. ניקו ידע שבתיבה, בקושי היה מקום לנשימה, והנסיך יצטרך להלחם במשקל השלשלאות כדי לשמור על פיו מעל המים.

״ענה על השאלות שלי, הנסיך וויליאם, ואני שחררתי אותך. כמה שומרים נמצאים בשער בכל פעם?״